נושא 1: פסק דין בית המשפט המחוזי אמבולנס חנוך בע"מ (עמ"ה 1077/06)
פסק דין זה דן, בחלקו, באופן סיווג משיכות לצורך רכישות פרטיות מתוך קופת החברה או כאשר מתרחשות באופן תדיר משיכות כספים אשר אינן מושבות בתוך פרק זמן קצר. פקיד שומה חולון ראה במשיכות הכספים של בעל המניות ומנהלה הראשי של החברה כהכנסות לצורך מחייה בידיו של המערער, החייבות במס. לטענת מס הכנסה, לא הוחזרו כספים אשר נמשכו מקופת החברה ומסריקה של כרטסת הנהלת החשבונות נראה כי חלק ממשיכות הכספים היו בגין הוצאות פרטיות כגון, בין היתר : דלק, תשלומים לסופרמרקט, נעליים, מתנות לחתונה, קו טלפון פרטי וכרטיסי טיסה פרטיים. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי שימוש תדיר בקופת החברה לשם רכישות פרטיות או משיכות אשר אינן מושבות בתוך פרק זמן קצר (בהתאם לנסיבות) ייראו כמשיכות שכר החייבות במס. בנוסף ציין כי המחוקק אכן מכיר בהלוואות בעלים מסוג זה ואף קבע מנגנון זקיפת ריבית בין הצדדים. המשמעות של הקביעה הינה כי יראו את המשיכה כשכר, ולכן כל הסכומים שנמשכו הינם שכר נטו שיש לגלמו ולשלם את המס (מס הכנסה וביטוח לאומי) בגינו.
יש לציין כי אחת מההמלצות של הוועדה למיסוי "חברות ארנק " היא למסות יתרות חובה של בעלי מניות שעומדות למעלה מחודשיים ללא החזר. טרם הוחלט אם לאמץ חלק או כל המלצות הוועדה.
נושא 2: העברת פעילות רווחית לחברה בהפסדים – פסק דין של בית המשפט העליון ג'ולקס שוקי הון (ע"א 8285/10)
פסק דין זה דן בסוגיית העברת פעילות בשוק ההון בין חברת אם רווחית לחברת בת בעלת הפסדים. מדובר בשתי חברות אשר עסקו בתחום התכשיטים וצברו הפסדים עד לשנת 1998. בשנים 1999-2000, צברה חברת האם רווחים. החברה קיזזה את כל הפסדיה הצבורים משנים קודמות מול רווחים אלו. חברת הבת, אשר לא הייתה פעילה בשנים אלו, חזרה לפעילות וביצעה מספר עסקאות בשוק ההון אשר הניבו לה רווחים, אותם קיזזה גם היא מול הפסדיה הצבורים משנים קודמות. לאחר הקיזוז, הפסיקה שוב את פעילותה.
פקיד השומה טען כי העסקאות שביצעה חברת הבת בשוק ההון הינם בגדר פעילות מלאכותית וכי לא ניתן להכיר בקיזוז ההפסדים שביצעה.
נמצא כי לחברת הבת אין עובדים או משרדים וכמו כן, נמצא כי חברת האם הייתה ערבה לביצוע העסקאות. בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן להכיר בקיזוז ההפסדים שנעשה בחברת הבת מהסיבה כי מדובר בפעולה מלאכותית ולא בפעילות עסקית של חברת הבת.
נושא 3: עיקול משכורת ואחריות המעביד כלפי הנושה והחייב
מהו עיקול?
העיקול על המשכורת הוא סוג של עיקול צד ג'. הנושה מבקש לקבל מאת המעביד (צד ג) את הכספים שהוא צריך להעביר לעובד (החייב). ויכול לשמש כמכשיר להפעלת לחץ על החייב להגיע להסדר.
עיקול משכורת בהליכי הוצאה לפועל עיקול המשכורת יבוצע על-ידי מסירת צו עיקול לצד שלישי, דהיינו המעביד, אשר יצטרך למסור הודעה בתוך עשרה ימים על קיומם של הכספים וימסור את הכספים המגיעים לעובד לתיק ההוצאה לפועל. חסינות המשכורת מעיקול הכלל הוא כי המשכורת אכן ניתנת לעיקול, ומכאן שפרט לסכומים המוגנים, המשכורת אינה נחשבת לנכס שאינו בר-עיקול, אלא חסינותו בפני עיקול היא יחסית.
מה נחשב כשכר לצורך עיקול?
העיקול הוא על הסכום שהעובד מקבל בפועל לאחר הניכויים ומכאן שאין הנושה זכאי לסכומים המנוכים מן השכר על-פי החוק. דין דמי מחלה המשולמים מאת המעביד כדין שכר עבודה לכל דבר. לכן הם ניתנים לעיקול בהתאם לכללים החלים על עיקול משכורת.
פיצויי פיטורים אינם ניתנים לעיקול.
באשר לפיצויים המופקדים בקופות גמל, בית-המשפט ציין כי אם הכספים עדיין מופקדים בקופת גמל, לא ניתן להטיל עליהם עיקול, כיוון שהכסף עדיין אינו מגיע לעובד, הזכאי לכספים רק עם פיטוריו או בהגיעו לגמלאות.
קצבאות ילדים
אינן ניתנות לעיקול.
קרן פנסיה
כספים המופקדים בקופת פנסיה אינם ניתנים לעיקול.
קופת גמל
קופות גמל הינן תכניות חיסכון אשר מתנהלות לאורך תקופה ארוכה, בדרך כלל 15 שנים. כספים אלה אינם מוגנים בפני עיקול, ונושה רשאי לעקל אותם לפני תקופת הסיום.
עיקול משכורת בחשבון בנק
סעיף 8 לחוק הגנת השכר קובע כי כאשר המשכורת משולמת באמצעות העברה בנקאית, החלק החסין יחול על חשבון הבנק למשך 30 יום. מטרת ההוראה היא למנוע כי הנושה יוכל לעקל את חלק המשכורת שאינו ניתן לעיקול על-ידי הטלת עיקול על חשבון הבנק של החייב.
בחוזר הבא תידון אחריות המעביד בביצוע העיקול.
(*) נושא עיקול משכורות נכתב על ידי עורך דין שרון פוקס המתמחה בדיני עבודה www.sfuchs-law.com.