פסק דין נאות חוף האלמוג זקיפת שווי שירותי דיור, יולי 2013

פסק דין נאות חוף האלמוג זקיפת שווי שירותי דיור, יולי 2013
פסק דין זה מספק פרשנויות בנושאים שונים, בין היתר : פרשנות הוראות חוק אזור סחר חופשי באילת, התיישנות שומת ניכויים, ניכוי מס במקור בגין אירוח בבית מלון, בטלות שומה מפאת היעדר סמכות.
ברצוננו להתמקד בנושא זקיפת שווי לעובדים עבור שירותי דיור.
נאות חוף אלמוג (1990) בע"מ (להלן: "המערערת"), בעלים של בית מלון באילת, סיפקה שירותי דיור לעובדים בדירות חדר בבניין ששכרה לשם כך.
פקיד השומה טען כי שירותי דיור אלו מהווים הטבת שכר שיש לזקוף אותה כהכנסה לעובד. במקביל טען כי הוצאות השכירות והאחזקה של המבנה מהווים הוצאות אצל המערערת. במסגרת ביקורת הניכויים שערך פקיד השומה לשנים 2005-2007, נמצא פער משמעותי של כ- 900,000 ₪ לשנה בין שווי הטבת הדיור שזקפה המערערת לעובדיה בשכר לבין הוצאות הדיור שדרשה בספריה.
מנגד, המערערת טענה כי חייבה את עובדיה במלוא שווי ההטבה וכי ההפרשים אליהם מתייחס פקיד השומה נובעים מאילוצי המערערת לשלם, על פי הסכם השכירות, את כל דמי השכירות של בניין המגורים גם כאשר חלק מחדריו נשארים ריקים במהלך השנה.
בית המשפט דחה את עמדותיו של פקיד השומה וקבע כי הנחת המוצא של פקיד השומה שגוייה וכי לא אמורה להיות חפיפה בין סכום ההוצאות והעלויות של המערערת לבין סכום זקיפת ההטבה הכולל לעובדים. בנוסף ציין, כי הבחינה אם סכום ההטבה הנזקפת גבוה או נמוך משויה ה"אמיתי" אמורה להיעשות בהתייחס להטבה עצמה, כלומר בהתבסס לשווי השוק של ההטבה.

בודק...