חישוב מס נפרד/מאוחד – עדכוני חקיקה
לאחרונה פורסם פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין הערעורים שהוגשו על ידי רשויות המס בעניין שקורי (ע"א 8297/09), כהן (ע"א 1177/10) ובני הזוג מיכאלי (8114/09).
שלושת הערעורים הנ"ל עוסקים בזוג נישומים נשואים שאחד מהם או שניהם ביחד החזיקו בשנות המס הרלוונטיות בין 96%-100% ממניות החברה ששילמה את שכרם. בני הזוג הגישו בקשה לחישוב מס נפרד בגין הכנסותיהם. פקיד השומה דחה את בקשתם מאחר וסבר כי דרישת אי התלות (על פי סעיף 66 (ד) לפקודת מס הכנסה הקובע כי בן זוג רשאי לתבוע חישוב מס נפרד רק כאשר "הכנסת בן הזוג האחד באה ממקור הכנסה שהוא בלתי תלוי במקור ההכנסה של בן הזוג השני") אינה מתקיימת מאחר והחברה שבה עבדו בני הזוג נשלטה באופן מוחלט על ידם וכי קיימת תלות בין ההכנסות של שני בני הזוג .
בית המשפט קיבל את ערעורן של רשויות המס וקבע כי לשון סעיף 66(ד) הינה ברורה וכי אינה מותירה מקום לפרשנות. לדעת בית המשפט, הלכת קלס (ע"א 900/01) אמנם שינתה את היחס לחזקות הניתנות לסתירה המופיעות בסעיף 66(ד) סיפא אך לא שינתה דבר ביחס לדרישת אי התלות המופיעה בסעיף 66(ד) רישא. לאור זאת קבע כי בשלושת הערעורים בני הזוג אינם זכאים לחישוב הכנסות נפרד.
ההשלכות המיידיות של קבלת הערעורים הנ"ל הינן, ככל הנראה, חישוב מס משותף ולא חישוב נפרד כאשר בעל ואשה עובדים ביחד בחברה אשר נשלטת על ידם וקיימת תלות לכאורה במקורות ההכנסה.
בנוסף לכך, לא ברור כרגע באם ובאיזו מידה יישומה של ההחלטה של בית המשפט העליון תהיה רלבנטית לחישובי מס שנערכו בעבר .
ידוע לנו כי גורמים מסוימים שוקלים לערער על ההחלטה, אך יש לזכור כי זו החלטה של בית המשפט העליון וסיכויי הערעור נמוכים.
