מעמד אשת בעל השליטה כעובדת, ספטמבר 2011

מעמד אשת בעל השליטה כעובדת
פסק דין  בעניין ליטל חגי שפורסם לאחרונה על ידי בית הדין האזורי לעבודה  עוסק במבחני  קיום יחסי עובד  ומעביד לעניין ביטוח לאומי  כאשר המעביד נמצא בשליטה ישירה או עקיפה של העובד. העניין בפסק הדין היה סביב העובדה שהעובדת, אשתו של בעל השליטה בחברה, החלה לקבל שכר מחברתו של בעלה כ5 חודשים לפני הלידה הצפויה, מה שנראה על פניו כתשלום שכר  פיקטיבי שיאפשר לה לקבל לאחר מכן דמי לידה. ואכן,  המוסד לביטוח הלאומי סרב להכיר בהעסקת העובדת ולפיכך סרב לשלם דמי לידה .

העובדות במקרה זה היו כדלקמן:
ליטל חגי  החלה לסייע לבעלה בניהול שוטף של מסעדה שבבעלות חברה שבשליטתו ללא דיווחה כעובדת. בשעות הפנאי הכינה קינוחים שנמכרו במסעדה ללקוחות. מאחר ונוצר ביקוש למוצריה, החלה להקדיש את זמנה להכנת הקינוחים והמסעדה החזיקה מלאי קבוע של מוצרים אלו.  5 חודשים לפני הלידה הפכה גב' חגי להיות שכירה בחברה וקיבלה משכורת חודשית בגובה 3,000 ₪. העבודה נעשתה מביתה של גב' חגי 3-4 פעמים בשבוע,החברה רכשה תנור ומקרר לצורך עבודתה.  .
בית הדין פסק כי לצורך הקביעה האם מתקיימים יחסי עובד מעביד יש לבחון בין היתר את המבחנים הבאים –
1. סדירות העבודה – עבודה בעלת שעות עבודה סדירות וקבועות תצביע על קיום יחסי עובד מעביד. במקרה זה, עבודתה של גב' חגי לא הייתה סדירה מכיוון שהייתה תלויה בכמות ההזמנות שקיבלה המסעדה.
2. שכר – יש לבדוק האם השכר הינו ריאלי ביחס להיקף שעות העבודה.במידה וכן, הדבר מצביע על קיום יחסי עובד מעביד. במקרה זה ניתן לראות בשכר שקיבלה גב' חגי שכר ריאלי.
3. העסקת עובד אחר/נוסף – גב' חגי נחשבה כאשת המקצוע, בעלת הידע והכישרון. לא הייתה סיבה כלכלית להעסיק עובד אחר במקומה.
4. מקום ביצוע העבודה – העובדה כי גב' חגי עבדה מביתה ועשתה שימוש גם בכלים אישיים שלה בנוסף לאלו שנקנו ע"י החברה לא שולל אפשרות של קיום יחסי עובד מעביד.
5. מחויבות הדדית – במקרה זה היה טעם כלכלי ממשי להפיכתה של גב' חגי לעובדת של החברה מכיוון שהתגברה התלות של המסעדה במבוטחת.

 

לאחר שקלול המבחנים כאמור קבע בית הדין האזורי לעבודה נקבע כי נתקיימו יחסי עובד מעביד ותביעת המבוטחת לקבלת דמי לידה התקבלה.