משיכות פרטיות של בעל שליטה, ספטמבר 2011

משיכות פרטיות של בעל שליטה
פסק דין ע"מ 568/04 – משיכות פרטיות של בעל שליטה מחברה ייחשבו להכנסה בידי בעל השליטה

משיכות פרטיות של בעל שליטה עשויות להיחשב כהכנסה בידי בעל השליטה. פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה  שהתפרסם בתחילת אוגוסט 2011 דן בנושא זה.
במהלך השנים 1999-2001 היו למר מושקוביץ יוסי, בעל השליטה בחברת י. מושקוביץ בע"מ- חברה ציבורית, יתרות חובה גבוהות כלפי החברה. פקיד השומה טען כי יש לסווג יתרות אלו כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) או  לחילופין  כדיבידנד לפי סעיף2(4) לפקודה מאחר ומדובר בחוב שנמחל. לעומת זאת, מר מושקוביץ טען כי מדובר בחוב תלוי ועומד כלפי החברה, כלומר חוב שלא נמחל ולכן לא מדובר כלל בהכנסה. בנוסף טען כי גם אם תתקבל טענת פקיד השומה ויתרות אלו יסווגו כהכנסה, יש לנטרל את הפרשי הריבית וההצמדה על הסכומים.
במהלך שנת 2000 נקלעה החברה לקשיים כלכליים ובשנת 2003 נכנסה להליכי פירוק שבמהלכם מונה לה מפרק.
לטענת פקיד השומה, אי נקיטת פעולות גבייה ע"י החברה או ע"י המפרק מעיד כי החוב למעשה נמחל. גם קודם להקפאת ההליכים ולמינוי המפרק, לא עשתה החברה כל ניסיון במהלך השנים לדרוש ממר מושקוביץ להחזיר את חובו או להקטין את יתרת החוב בכרטיסו. כמו כן, הודה המפרק כי במהלך כל תקופת הפירוק לא הוגשה בקשה לבית המשפט לגביית סכום כסף כלשהו ממר מושקוביץ. המפרק הסביר זאת בטענה כי באמצעות חקירה שערך לא נמצאו נכסים הניתנים למימוש השייכים למר מושקוביץ. המסקנה המתבקשת מכך היא כי למרות שהמפרק לא  מחל על החוב באופן פורמלי, אי הוצאה של דרישה לתשלום החוב מלמדת על מחילה  בפועל של החוב או ויתור על גבייתו .
לפיכך, בית המשפט פסק כי יתרות החובה שנצברו למר מושקוביץ במהלך השנים ייחשבו כהכנסה מאחר והוכח כי הן החברה והן מר מושקוביץ התייחסו אל החוב כחוב שנמחל. נפסק כי על פקיד השומה לקבוע את שיעור המס באופן שימנע כפל מס או את הצורך בפתיחה מחדש של תיקי השומה של החברה (שכן מדובר בחברה בפירוק) ולראות בסכום האמור כדיבידנד שחולק לפי סעיף 2(4) לפקודה.