פסק דין מלונות צרפת ירושלים , אפריל 2012

פסק דין מלונות צרפת ירושלים
פסק דין מחוזי 2010/01 מלונות צרפת ירושלים  – פרשנות המונח "חיבור של קרקע" לצורך חוק מיסוי מקרקעין 

חברת יונה מלונות בע"מ (להלן: "החברה") החלה בבניית בית מלון בסוף המאה הקודמת בירושלים.  החברה החלה בתהליך מכירת בית המלון כאשר בנייתו טרם הושלמה ובין החברה לקונה הוסכם כי התמורה בגין מכירת המלון תפוצל לשניים:
1. עסקת מקרקעין – החברה תעביר בעלות וחזקה במלון במצבו הנוכחי תמורת סכום של 28 מיליון דולר, סכום השווה להשקעה שהוערכה על ידי הבנק המממן.
2. עסקת מכירה – חברת בת של חברת יונה מלונות בע"מ תשלים את בניית המלון ותביאו למצב מוגמר ומוכן לאירוח תמורת 16 מיליון דולר נוספים.
כתוצאה מכך, שולם מס רכישה בגין עסקת המקרקעין בלבד (בגין תמורה בסך של 28 מיליון דולר).
בית המשפט העליון פסק כי, שני ההסכמים מהווים עסקה אחת של מכירת מלון מוגמר תמורת סכום כולל של 44 מיליון דולר. על מנת לקבוע מהו מס הרכישה החל על חלק המקרקעין של המלון מתוך התמורה הכוללת של עסקת הרכישה, יש להחליט מהם הפריטים, הציוד והאביזרים במלון שיש לראותם מיטלטלין ומהו שווים.
לטענת הרוכש, המלון כולל חלקים מהותיים שאינם בגדר מקרקעין, כגון: ציוד, ריהוט, כלי אוכל, ציוד מטבח, מכשירי טלוויזיה, מערכות המחשבים, מעליות, מערכות מיזוג אוויר, מערכות החשמל והאינסטלציה וזאת מאחר וכל אלו ניתנים לפירוק. לכן, אין להחשיב חלקים אלו כחלק מהמיטלטלין עליו יש לשלם מס רכישה.
עמדת פקיד השומה היא כי המבחן שיש ליישם בעניין זה אינו טכני בלבד, אלא יש לבדוק אם קיימת משמעות כלכלית לפירוק ואם הוכח מהו הערך של הפריט לאחר פירוקו. יש לבחון אם לאחר הסרת הפריט, הוא אינו מאבד את זהותו ואופיו העצמאי והאם הייתה כוונה שהפריט יהיה מלכתחילה חלק בלתי נפרד מהנכס.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק כי כאשר מדובר בבתי מלון, מעליות הם בדרך כלל חלקים אינטגרליים של מבנה המלון, הם מותאמים לצורכי המלון הספציפי ואפשרות פירוקם הפיזי אינה הופכת אותם למיטלטלין. הדבר נכון גם לגבי מערכות של כבלים וצינורות מים, חשמל, תקשורת וכדומה. לכן, יש לראות את כל אלה חיבור של קבע ויש לשלם מס רכישה בגינם.