פסק דין משה ניסים לעניין מכירת מוניטין, מרץ 2013

פסק דין משה ניסים לעניין מכירת מוניטין, מרץ 2013
פסק דין זה דן בסוגיית מכירת מוניטין מעורך דין לחברה בשליטתו.
המערער, חבר הכנסת והשר לשעבר מר משה ניסים הקים בשנת 1999, ללא הסכם בכתב, משרד עורכי דין וזאת בבעלות משותפת בחלקים שווים (להלן – "השותפות").
בשנת 2002 הקים המערער חברת עורכי דין נוספת, בבעלותו המלאה. תקופה קצרה לאחר מכן, מכר לה מר ניסים את המוניטין שרכש בכל שנות עבודתו בתמורה ל- 3 מיליון ₪.
כתוצאה מכך, דיווח המערער על רווח הון בגין המוניטין שנצמח משנת 1964, השנה שבה הוסמך כעורך דין. מר ניסים טען כי רווח ההון הנ"ל חייב ב- 10% מס בלבד. חשוב לציין כי עד תיקון 132 הותר סכום אינפלציוני בגין מוניטין גם אם לא שולם, שחושב לפי שיעור עליית המדד ממחצית התקופה שבה נצמחו המוניטין ועד מכירתם. מכיוון שתקופה זו הייתה עתירת אינפלציה כמעט כל הסכום של המוניטין חושב על ידו כסכום אינפלציוני.
פקיד השומה טען כי מדובר במקרה של מכירת זכות בשותפות ולא במכירת מוניטין כפי שטען המערער.
בית המשפט המחוזי קבע כי בכדי להוכיח שהמוניטין הוא עסקי ולא אישי מר ניסים צריך להוכיח כי העביר מרשותו נכס המעניק לחברה יתרון עסקי מסוים, כלומר שהחברה מסוגלת לייצר הכנסות בלעדיו (בלעדי מר ניסים) . בית המשפט קבע כי במקרה זה לא הועבר נכס כלשהו כגון רשימת לקוחות או התנית אי תחרות ולא הוכח כי הסיכונים והסיכויים הכרוכים בנכס המוניטין הועברו. עוד הוסיף בית המשפט כי העסק לא נמכר כעסק חי שבו מר ניסים מתנתק מהעסק בהדרגה כמקובל בהעברות מסוג זה.
השופט אלטוביה פסק כי אין להכיר במקרה זה במכירת מוניטין, אלא יש לראות את המכירה כהסבה של זכותו של המערער בשותפות. בשל כך, חויב מר ניסים במס רווח הון ריאלי של 3 מיליון ₪ ולא בסכום אינפלציוני כפי שביקש.

פסק דין תדיראן עוסק בסוגיה דומה, ניתן לקרוא עליו בחוזר אוקטובר 2012.