פסק דין תדיראן – מוניטין
בשנת 1996 החליטה חברת תדיראן בע"מ (להלן "המערערת") לערוך רה ארגון בפעילותה העסקית. בהמשך לכך התקשרה המערערת עם תדיראן קשר בע"מ, חברה בשליטתה המלאה (להלן "חברת הבת") בהסכם לפיו העבירה לחברת הבת את כל פעילותה העסקית בתחום הקשר.
ביום 10.11.1999 העבירה המערערת לחברת הבת את הזכות להשתמש בלוגו, בסימן המסחרי ובשם Tadiran Communication Ltd תמורת 15 מיליון דולר. בדוחות הכספיים לשנת 1999, דיווחה המערערת על רווח הון כתוצאה מהסכם זה החייב במס בשיעור 36%.
בסוף שנת 2004 פנתה המערערת בבקשה לתקן את הדו"ח לשנת 1999 בטענה כי הסך של 15 מיליון דולר מהווה תמורה עבור מכירת נכס מוניטין על פי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה, החייב במס בשיעור 10% בהיותו אינפלציוני חייב.
בית המשפט המחוזי דחה את טענת המערערת וקבע כי שם ולוגו אינם מהווים מוניטין, במיוחד לאור העבודה כי לקוחות חברת הבת הינם גורמים מקצועיים החוזרים לרכוש מוצרים בהתחשב בטיב המוצר ולא בגלל השם והלוגו. בנוסף קבע כי המערערת העבירה כבר בשנת 1996 את פעילותה בתחום הקשר כעסק חי לחברת הבת ופעילות זו, שנרכשה כבר בשנת העברת הפעילות, כוללת בתוכה גם את המוניטין.
