אפריל 2013

נושא 1: פסק דין א.כ (ע"מ 36696-10-10) – סיווג יחיד כתושב ישראל בהתאם לדין החל לאחר תיקון 132

פסק הדין הנ"ל דן בסוגיית קביעת תושבות יחיד לעניין חבות מס לאחר תיקון 132 לפקודה.

תיקון זה חולל רפורמה בשיטת המיסוי של היחיד בישראל. מאז התיקון, חבות המס לתושב ישראל נקבעת על בסיס פרסונלי (כאשר לתושב חוץ נקבעת על בסיס טריטוריאלי).

במסגרת תיקון זה, ביו היתר, תוקנה הגדרת "תושב ישראל" לגבי יחיד אשר מתבססת על מרכז החיים בישראל. על פי סעיף 1(א) לפקודה, תושב ישראל הינו מי שמרכז חייו בישראל. לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים הכלכליים והחברתיים.

בנוסף, במסגרת התיקון, נקבעו שתי חזקות, הניתנות לסתירה (הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה), לפיהן מרכז חייו של היחיד בשנת המס הינו ישראל באם:

  1. סעיף 1(א)(2)(א) : שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר.
  2. סעיף 1(א)(2)(ב) : שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר וסך תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

טענתו של המערער במקרה זה היא כי אינו חייב בתשלום מס משום שהוא אינו תושב ישראל. טענה זו נדחתה ועל כן חויב המערער בתשלום מס בגין תוספת הכנסה מהפרשי הון ברומניה בסך 3,500,000 ₪ בשנים 2005 ו- 2006.

לטענת המערער אין לראותו כתושב ישראל, אלא כתושב רומניה וזאת מהסיבות הבאות, בין היתר:

  1. בשנת 1994 הקים חברה ברומניה אשר משלמת מסים לשלטונות המס ברומניה.
  2. בשנת 2001 העתיק את מקום מגוריו לרומניה והוא חי שם עם בת זוג תושבת רומניה.
  3. בכל אחת משנות המס הנדונות, שהה בישראל פחות מ-183 ימים (חזקת הימים על פי סעיף 1(א)(2)(א) לפקודה).
  4. נקבע על ידי משרד הקליטה ביום 18.6.2009 כי הינו עונה על הגדרה "תושב חוזר".

לטענת המשיב , יש לראות את המערער כתושב ישראל וזאת מהסיבות הבאות, בין היתר:

  1. המערער נשוי לאישה תושבת ישראל ואב לשני ילדים המתגוררים בישראל.
  2. המערער מתגורר בבית הרשום על שמו ועל שם אשתו בישראל.
  3. המערער מחזיק בשליש ממניותיה של חברה ישראלית ודיווח על הכנסות עבודה מחברה זו בישראל במהלך שנות המס הנידונות. כמו כן, המערער דרש נקודות זיכוי כתושב ישראל.
  4. המערער מתנדב פעיל במשמר האזרחי.
  5. למערער חשבון בנק המנוהל בישראל.
  6. מתקיימת חזקת הימים הקבועה בסעיף 1(א)(2)(ב) לפקודה.

בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי המערער הינו תושב ישראל ולכן הוא חייב בתשלום מס גם על הכנסתו שהופקה מחוץ לישראל. הסיבות העיקריות לדחיית הערעור הינן כדלקמן:

  1. נמצא כי בשנים הנידונות אמנם לא התקיימה החזקה שבסעיף 1(א)(2)(א) הקובעת מינימום של 183 ימים, אך לעומת זאת, התקיימה החזקה שבסעיף 1(א)(2)(ב) שכן בכל אחת משנות המס 2005 ו-2006 הוא שהה לפחות 30 יום ובכל אחת מהן יחד עם השנתיים שקדמו לה הוא שהה בישראל יותר מ-425 ימים.
  2. נקבע כי יישום הפרמטרים האישיים והמשפחתיים הקבועים בהגדרת תושב ישראל נוטים לכיוון הקביעה כי הינו תושב ישראל. מנגד, יישום הפרמטרים התעסוקתיים כלכליים מספקים תמונה מאוזנת, עם נטייה מסוימת לכיוון הקביעה כי הינו תושב חוץ.
  3. נקבע כי המערער לא סיפק ראיות מספקות על מנת להוכיח כי הינו תושב חוץ והראיות שסיפק המשיב תומכות במסקנה כי המערער ראה את עצמו כתושב ישראל בשנים המדוברות.
  4. המערער נמנע מלהביא שורה ארוכה של עדים רלוונטיים, שעשויים היו לתמוך בגרסתו.

נושא 2: פסק דין עגיב ייעוץ וניהול (ע"מ 1179/09) – תשלום בגין אי תחרות חייב במס רווחי הון

פסק הדין הנ"ל דן בסוגיית סיווג תמורה שקיבלה חברת עגיב ייעוץ וניהול בע"מ (להלן "החברה") בתמורה שלא להתחרות בעסקיה של חברת סיסטם בע"מ, אשר קנתה את מניות החברה וזאת לתקופה של 24 חודשים.

החברה טענה כי יש לסווג את התשלום שקיבלה כהכנסה פירותית רגילה שיש ליחסה לכל תקופת 24 החודשים העתידיים, כנראה מתוך רצון לדחות את מועד הדיווח למס על בסיס דיווח המתקבל במזומן. מנגד, פקיד השומה טען כי עצם מכירת הזכות לפעול בתחום עיסוק, הינה כמכירת נכס על פי סעיף 88 לפקודה (טענה שבדרך כלל טוענים הנישומים לגבי תשלום עבור אי תחרות) ולכן לחברה נוצר רווח הון בסכום התמורה שהתקבלה ,החייב במס רווח הון בשנת המס בה נמכרה הזכות.

בית המשפט קיבל את טענת פקיד השומה וקבע כי מכירת הזכות לאי תחרות בתחום עיסוק, באמצעות רכישת חברות העוסקות באותו תחום עיסוק, נחשבת כמכירת "נכס" על פי סעיף 88 לפקודה ולכן התמורה שהתקבלה בגין מכירתה תיחשב לרווח הון ותמוסה בהתאם לשיעור מס על רווח הון – 25%.

מה שניתן ללמוד מפסק דין זה הוא דווקא מעמדת פקיד השומה אשר מחזקת את הטענה שנטענת הרבה פעמים כי תשלום בגין אי תחרות מהווה תשלום הוני ולא פירותי.

נושא 3: עידוד פרויקטים משותפים במו"פ בין חברות ישראליות לבין התאגיד הרב לאומי האמריקני "דופונט"

במסגרת תכנית המדען הראשי לשיתוף פעולה במו"פ עם תאגידים רב-לאומיים, נחתם הסכם בין לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה לבין התאגיד הרב לאומי האמריקני "דופונט", שמטרתו עידוד פרויקטים משותפים במו"פ בין חברות ישראליות לבין תאגיד "דופונט" ושילוב חברות ישראליות בפעילות של תאגיד זה.

כתאגיד הפועל בתחומי הביוטכנולוגיה, המזון והחומרים, מעוניין תאגיד "דופונט" בשיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות ישראליות הפועלות בתחומים אלה ואשר מפתחות טכנולוגיות ומוצרים בתחומי העניין המפורטים באתר האינטרנט של מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח בכתובת:

http://www.matimop.org.il/call_dupont.html

חברות הרואות עצמן מתאימות, מוזמנות בזאת להגיש הצעותיהן לשיתופי פעולה במו"פ לתאגיד "דופונט" בישראל לכתובת האי מייל :Eyal.Eliassi@dupont.com .

באם יוחלט על ידי תאגיד "דופונט" לשתף פעולה עם חברה מציעה, תוכל החברה להגיש בקשה ללשכת המדען הראשי לשם קבלת מענק בגין פרוייקט שיתוף הפעולה, וזאת בהתאם להוראות החוק לעידוד מחקר ופיתוח, התשמ"ד 1984.

במסגרת התכנית לשיתוף פעולה במו"פ עם תאגידים רב-לאומיים תוכל החברה ליהנות מהתמריצים הבאים:

  1. מענק מלשכת המדען הראשי בשיעור של עד 50% מהתקציב המאושר לפרויקט שיתוף הפעולה. חברה מאזור עדיפות לאומית א' תזכה לתוספת נוספת של 10%.
  2. סיוע נוסף של תאגיד "דופונט" בכסף או שווה כסף בשיעור המענק של לשכת המדען הראשי. הסיוע יכול לכלול השקעה כספית, יעוץ טכנולוגי ורגולטורי, השאלת ציוד לצורך הפיתוח, שימוש במעבדות לביצוע ניסויים וכיו"ב.

מידע נוסף אודות התכנית מצוי באתר האינטרנט של מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח בכתובת:

http://www.matimop.org.il/global_enterprise.html