פס"ד אלכסנדר פיליש
רקע-
1. התובע, יליד 1928 עלה לארץ בשנת 1948. מאז עלייתו התגורר דרך קבע בארץ.
2. בבעלות התובע משק חקלאי במושב רשפון בו התגורר עם אשתו ז"ל וילדיו.
3. בספטמבר 2010 התאלמן התובע. לאחר פטירת אשתו, נוצרו בינו לבין אישה אחרת המתגוררת בהונגריה קשרי ידידות והם החליטו לחלוק את זמנם יחד בין ישראל לבין הונגריה.
בתחילה, בילו בני הזוג זמן ממושך יותר בישראל, אך עקב הדרדרות במצבו הבריאותי של התובע וגילה המתבגר של בת הזוג, נאלצו השניים לשהות זמן רב יותר בהונגריה.
4. ביולי 2017, התקבלה החלטת המוסד לביטוח לאומי (מל"ל), לפיה חדל התובע להיות תושב ישראל החל מיום 17.03.2016 הואיל ועזב את הארץ ושוהה בחו"ל.
התובע השיג על האמור ובתגובה להשגתו, קבע המל"ל כי מרכז חייו של התובע אינו בישראל מזה מספר שנים זאת מאחר ושוהה מרבית זמנו בחו"ל, ובישראל ימים בודדים. בנוסף, יש לו בת זוג המתגוררת בחו"ל, לכן אינו מבוטח לפי החוק.
דיון והחלטה-
בית הדין קיבל את תביעתו של מר פיליש.
נקבע כי שהותו של התובע בחו"ל נכפית עליו למעשה מכורח הנסיבות ואין בה כדי לנתק את הזיקה האמתית והאמיצה הקיימת בינו ובין המדינה במשך עשרות שנים, אשר לא נותקה גם בתקופה זו בה מרבית זמנו הינו בחו"ל.
בנוסף, הוכח כי משפחתו של התובע נמצאת בארץ, נכסיו בארץ, פרנסתו והאינטרסים הכלכליים של התובע אף הם נותרו בארץ.
המל"ל לא הוכיח כי למר פיליש נכסים, חשבונות בנק או אינטרסים כלכליים בחו"ל. למעשה, לא הוכחה זיקה שמעידה על רצון להעתיק חיים, זולת זיקה לבת זוגו לחיים, שבגינה הוא מצוי בזקנתו בחו"ל.
בהן זיקותיו של מר פיליש כולן נותרו בארץ ולא קיימת זיקה אמיצה למדינה אחרת זולת 'זיקת הזוגיות'. בית הדין החליט כי העובדה ששהה את מרבית זמנו בחו"ל, בהינתן גילו ומצבו הרפואי שלו ושל זוגתו, לא צריכה להוות טעם המצדיק לבדו וכשלעצמו לשלילת תושבות.