פס"ד רוזבאד: ביטול פסיקת המחוזי בנושא חברה נשלטת זרה (מרץ 2019)

פס"ד רוזבאד

לאחרונה ניתן פס"ד בעניין רוזבאד, בעניין סיווג ההכנסה ממכירת מניות ונדל"ן לעניין הגדרת "חברה נשלטת זרה".
בפסק הדין הנ"ל, הפך בית המשפט העליון את החלטתו של בית המשפט המחוזי
.

תמצית פס"ד שניתן ב-2017 ע"י ביהמ"ש המחוזי
רוזבאד נכסים הנה חברה ישראלית אשר תחתיה שרשרת חברות. רוזבאד מחזיקה בחברה ישראלית אשר זו מחזיקה במלוא המניות בחרה תושבת הולנד ("רוז") וזו מחזיקה בחברות בנות המאוגדות בלוקסמבורג ("החברות הזרות").
באוגוסט 2006 רכשה חברת רוז מניות של חברה זרה שהחזיקה במבנה משרדים בשוויץ ולאחר כשנתיים מכרה את מניותיה בחברה זו.
החברות הזרות המאוגדות בלוקסמבורג מכרו נדל"ן בסוף שנת 2006 תמורה 134 מיליון יורו ולא חויבו במס בחו"ל בגין מכירה זו.
עמדת פקיד השומה היא כי מדובר בהכנסה פאסיבית הן מעסקת מכירת המניות שרכשה רוז והן מעסקת הנדל"ן שבצעו החברות הזרות. הוסיף פקיד השומה כי מכירת הנכס מסיימת פעילות ולכן היא בעלת אופי פאסיבי.
מנגד, עמדת החברה כי מדובר בהכנסה אקטיבית (הכנסה מעסק). החזקת נכסים בחו"ל על ידי חברות בינלאומיות לא הופכת את החברה לחנ"ז ופעילות הקבוצה הכוללת רכישה, מימון זר, איתור נכסים, השבחה ומכירה מוכיחה כי אלו מאפיינים של הכנסה מעסק.
בית המשפט המחוזי פסק כי מדובר בהכנסה מעסק, הכנסות מנכסי נדל"ן בחו"ל מהווים מיזם עסקי אחד של קבוצת חברות ואין לבחון את פעילותה של כל חברה בנפרד.

תמצית פסק הדין שניתן ע"י ביהמ"ש העליון
פקיד השומה ערער על החלטת ביהמ"ש המחוזי ובית המשפט העליון קיבל את הערעור וביטל את פסיקת בית המשפט המחוזי.
ביהמ"ש העליון קבע כי כל חברה היא ישות מיסויית נפרדת לצרכי מס וכי השקעות המחברות בנכסי נדל"ן בחו"ל באמצעות חברות זרות הן מיזם עסקי אחד שנוהל על ידן.
נפסק בנוסף כי טעה בית המשפט המחוזי בקביעתו וכי אין לבחון אם הכנסותיה של כל אחת מהחברות הזרות היא "הכנסה פאסיבית", אלא יש לבחון את הסוגיה ב"ראייה רחבה" של קבוצת החברות כולה.
ביהמ"ש הצדיק את פקיד השומה בטענתו, לפיה פסק בית המשפט המחוזי בניגוד להוראת סעיף 75ב לפקודת מס הכנסה, סטה בפסיקתו מעקרון יסוד שבדין בישראל למיסוי חברות, שלפיו חברה היא יחידת מס נפרדת, ויצר, באופן תקדימי וללא אסמכתא בדין, יחידת מיסוי חדשה, היא קבוצת חברות.

Frequently Asked Questions

1 מהו פסק הדין "רוזבאד" ומה עניינו המרכזי?

פסק הדין "רוזבאד" עוסק בסיווג הכנסה ממכירת מניות ונדל"ן לצורך הגדרת "חברה נשלטת זרה" (חנ"ז). בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה.

2 מה הייתה המחלוקת העיקרית בין פסיקת בית המשפט המחוזי לפסיקת בית המשפט העליון בתיק רוזבאד?

בית המשפט המחוזי פסק כי ההכנסות הן הכנסה מעסק (אקטיבית), וכי פעילות קבוצת החברות מהווה מיזם עסקי אחד. לעומת זאת, בית המשפט העליון קבע כי כל חברה היא ישות מיסויית נפרדת וביטל את פסיקת המחוזי, מה שמרמז על סיווג הכנסה כפאסיבית.

3 כיצד משפיעה פסיקת בית המשפט העליון על הגדרת "חברה נשלטת זרה"?

פסיקת העליון, שקבעה כי כל חברה היא ישות מיסויית נפרדת וסיווגה את ההכנסות כפאסיביות, משפיעה על התנאים שבהם חברה תיחשב ל"חברה נשלטת זרה". סיווג הכנסות כפאסיביות מגביר את הסיכוי שחברה תסווג כחנ"ז.

4 מדוע חשוב הסיווג בין הכנסה אקטיבית לפאסיבית בהקשר של חברות נשלטות זרות?

סיווג ההכנסה כ"אקטיבית" או "פאסיבית" הוא קריטי לקביעה האם חברה עומדת בהגדרת "חברה נשלטת זרה" (חנ"ז) ולחיוב במס בישראל. הכנסות פאסיביות, כמו אלו ממכירת נכסים שמסיימת פעילות, נוטות יותר להוביל לסיווג כחנ"ז ולחיוב במס בישראל גם אם לא חויבו במס בחו"ל.

בודק...