בנובמבר 2021, תוקן סעיף 9(5) ונערכה בו הבחנה בין:
נכים שזכאים ל"תגמול חודשי" לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 – לגביהם יחול סעיף 9(5)(א), לבין מי שאינם זכאים ל"תגמול חודשי" – לגביהם יחול סעיף 9(5)(א1).
עיקרי התיקון, הוראות תחולה ומעבר למי שנקבעה נכותו לתקופה של 365 יום ומעלה:
סעיף 9(5)(א1) חל על עיוור או נכה שאינו זכאי ל"תגמול חודשי" לפי החוקים לעיל – לגביו חלו השינויים הבאים:
• תקרת הפטור – תקרת הפטור להכנסה מיגיעה אישית, למי שנקבעה לו נכות לתקופה של 365 ימים או יותר ואינו זכאי ל"תגמול חודשי", תעמוד על 430,800 ש"ח בשנת 2023.
• אופן קביעת שיעור ה"נכות המזכה"- למי שנקבעה לו נכות של 90% לפחות והנכות נקבעה מחמת שלקה באיברים שונים והאחוז הנ"ל הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי באברים השונים, נדרש שתיקבע נכות בשיעור של 40% לפחות בשל אחד הליקויים. בחישוב אחוזי הנכות כאמור, לא נדרש שאחוזי הנכות בחישוב אריתמטי יהיו 100% לפחות. כלומר, יינתן פטור גם אם החיבור האריתמטי של סעיפי הליקוי נמוך מ- 100%.
סעיף 9(5)(א) יחול על עיוור או נכה הזכאים ל"תגמול חודשי" ללא קשר לחוק לפיו נקבעה נכותו המזכה:
• תקרת הפטור – למבוטח שנקבעה לו נכות לתקופה של 365 ימים או יותר וזכאי ל"תגמול חודשי" במשך כל שנת המס, תקרת הפטור להכנסה מיגיעה אישית תעמוד על 661,200 ₪ בשנת 2023.
היה והזכאות ל"תגמול חודשי" אינה לשנת מס מלאה, ותקופת הנכות עולה על תקופת הזכאות ל"תגמול חודשי", תחושב תקרת פטור משוקללת עם תקרת הפטור של 430,800 ₪ , באופן יחסי.
אופן קביעת שיעור ה"נכות המזכה" – אם ביום תחילת הזכאות לפטור, הפונה זכאי ל"תגמול חודשי" לצמיתות או שתחילת זכאותו לפטור היא בתוך תקופת זכאות זמנית ל"תגמול חודשי" לתקופה של 12 חודשים לפחות, זכאותו לפטור תחושב לפי הוראות סעיף 9(5)(א).
חישוב הפטור זהה לחישוב כפי שהיה לפני התיקון. כלומר, בחישוב משוקלל אין דרישה לסעיף ליקוי אחד של 40%, אך יש דרישה שסיכום אריתמטי של סעיפי הליקוי יהיה בשיעור 100% לפחות.
