הוצאות עסקיות הן חלק בלתי נפרד מתהליך הפקת ההכנסה בעסק. כדי לייצר הכנסות, העסק נדרש להוציא הוצאות הכרחיות כגון שכר דירה, פעולות שיווק והשתלמויות מקצועיות ועוד. הוצאה תוכר לצורכי מס אם היא שימשה לקידום פעילות העסק, בין אם באופן ישיר או עקיף.
דיני המס מבחינים בין שני סוגי הוצאות:
– הוצאות המוכרות במלואן לצורכי מס
– הוצאות מעורבות (המוכרות באופן חלקי בלבד)
דוגמאות להוצאות מוכרות, התקרות הן לשנת המס 2025:
הוצאות רכב- הוצאות הקשורות לרכב (לרבות פחת בגין הרכישה ולמעט קנסות) ניתנות לניכוי בכפוף לתקרות הכרה בהוצאה כפי שנקבע בתקנות מס הכנסה.
קיימת הפקדה בין חברה לבין עצמאי:
א. עצמאי -45% מסה"כ הוצאות הרכב (כולל ליסינג).
ב. חברה – ההוצאה מוכרת במלואה. יש לזקוף שווי רכב לעובדים במערכת השכר.
פחת רכב – 15% לשנה מעלות הרכב.
נסיעות לחו"ל- על מנת שהנסיעה תוכר כעסקית יש להוכיח כי הייתה הכרחית לייצור הכנסה. יש לשמור על כל הוכחה המעידה כי מדובר בנסיעה עסקית, לרבות כרטיסי כניסה לתערוכות, רישום פגישות עסקיות וכדומה.
קיימות תקרות של מס הכנסה להכרה בהוצאות לינה ואש"ל.
הוצאה עבור כרטיס טיסה במחלקה ראשונה – תותר עד לגובה מחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה טיסה.
לינה לפי קבלות (7 לילות ראשונים): סכום מרבי – $355 ללילה.
הוצאות שהייה:
אם נדרשו הוצאות לינה לפי קבלות- $100 ליממה.
אם לא הוגשו קבלות בגין לינה – $167 ליממה.
הוצאות נסיעה ברכב שכור – עד $78 ליממה.
כיבודים- הכוונה לכיבודים במקום העסק כגון: קפה, סוכר, חלב עוגיות ועוד. לרוב מוכרת 80% מההוצאה. הוצאות אש"ל אינן מוכרות כלל.
ארוחות עסקיות- ארוחות במסעדות אינן הוצאה מוכרת, אלא אם מדובר באירוח רשמי של לקוח/ספק מחו"ל.
מתנות- מתנה לגורם עסקי בשווי של 240 ₪ לשנה תוכר כהוצאה. אם המתנה נתנה מחוץ לישראל- 20$ בשנה. יש לרשום את פרטי מקבל המתנה.
מתנות לחגים לעובדים יוכרו בהתאם לזקיפת שווי לעובד במשכורת.
ביגוד מקצועי- אם ניתן להשתמש בביגוד רק לצרכי עבודה (חלוקי אחיות, גלימה לעו"ד וכדומה) ההוצאה תוכר במלואה. במידה וניתן להשתמש בביגוד גם שלא לצרכי עבודה, תותר ההוצאה בשיעור של 80%.
הוצאות טלפון סלולרי-
חברה – שווי לפי 50% מההוצאה או 115 ש"ח לחודש – הנמוך מבין השניים.
במקרים בהם מנכים ממשכורתו של העובד סכום עבור השתתפות באחזקת טלפון נייד, יש לנכות את
סכום ההשתתפות מסכום השווי בו יחויב העובד.
לעניין מע"מ, לא חל שינוי בהוראות ועל פי תקנה 18 לתקנות מע"מ, באם ניתן לייחס את השימוש לעסקי ופרטי , יש לעשות זאת. במידה ולא ניתן לייחס ועיקר השימוש הוא עסקי, יש להכיר 2/3 מע"מ על סך השימוש. כאשר עיקר השימוש הינו פרטי, יש להכיר 1/4 מע"מ על סך השימוש.
עצמאי – מוכרת 50% מההוצאה או הסכום העולה על 115 ש"ח לחודש – הגבוה מבין השניים.
זוהי רשימה לא סגורה, לגבי כל הוצאה יש לבחון את המקרה לגופו.