הבחנה בין הכנסה "פירותית" להכנסה "הונית"- חוזר מרץ 2019

הלכת שירצקי

לאחרונה, ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, אשר עסק בסיווג הכנסה ממכירת מניות.

תמצית העובדות
חלפו כמעט 20 שנה מאז מכרו שירצקי ובנימין את מניותיהם בחברת איתוראן בעסקת "קונסיגנציה" לבתי ההשקעות אי.בי.אי ומריל לינץ' ורק כעת הוכרע כמה מס עליהם לשלם.
שירצקי ובנימין דיווחו בעת מכירת המניות על רווחי המכירה כרווחי הון פטורים ממס.
פקיד השומה טען מנגד כי מדובר ברווח מעסק, ולכל הפחות בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי.
ערעורים על קביעת פקיד השומה נדחו בפסק דין של ביהמ"ש המחוזי ב-2015 וקבע כי מדובר בהכנסה פירותית החייבת במס שולי.
לאחרונה הגיע ערעור נוסף מצד שירצקי ובנימין לבית המשפט העליון.

החלטת ביהמ"ש העליון
ביהמ"ש קבע כי אין מדובר בהכנסה ממשלח יד מאחר ושירצקי ובנימין לא פעלו בשוק ההון באופן סדיר ומתמשך אך בחן האם מדובר בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי.

ביהמ"ש העליון קבע כי בחינת מכלול הנסיבות, מביאה למסקנה כי מדובר בעסקה שהניבה הכנסה "פירותית" (הכנסה מעסק) החייבת בשיעור מס שולי.
כבוד השופט יצחק עמית ציין כי "במשרעת שבין עסקה הונית לבין עסקה פירותית, בין שנבחן את מאפייני העסקה באופן אובייקטיבי, ובין שנבחן אותה על-פי כוונתו הסובייקטיבית של הנישום, העסקה שבפנינו רחוקה מקצה המשרעת של עסקה הונית".
הוסיף השופט עמית, כי "המערערים רכשו באופן ישיר את מניות החברה שהכירו היטב ושלטו בה, וזמן קצר לאחר מכן הפיצו אותם בשוק ההון באמצעות גורם מקצועי, ברווח ניכר. אופן מימון הרכישה ואופן מימוש הרווח, תורמים גם הם למסקנה כי מדובר בעסקה שהניבה למערערים הכנסה 'פירותית' ולא 'הונית'.
בבחינה מפורטת, כמו גם ממעוף הציפור, ניתן לראות בבירור כי העסקה שערכו המערערים אינה דומה לעסקה טיפוסית שאדם פרטי מבצע בניירות-ערך, ומפיק ממנה הכנסה הונית".

כבוד השופט קבע שני מצבים מובהקים ומצב ביניים אחד לפיהם יש לנתח את סיווג ההכנסה.
1. הכנסה הונית היא הכנסה הנובעת ממימוש עלייה בשווי השוק של נכס הנישום.
2. הכנסה פירותית היא הכנסה המופקת מניצול כישוריו ומשאביו של הנישום ולא עקב שינוי בשווי השוק של הנכס.
מצב בו לא ניתן להכריע באופן חד משמעי מהו סוג ההכנסה יהיה כאשר הרווח הוא תוצר של שני המצבים המתוארים לעיל: שינוי בשווי השוק של הנכס (הכנסה הונית) וכישרון של הנישום (הכנסה פירותית). במקרה הנ"ל יוכרע סוג ההכנסה לפי הרכיב הדומיננטי יותר וכן בעזרת מבחני עזר (טיב הנכס, מבחן תקופת ההחזקה, מנגנון ההשבחה ומבחן הגג).