חוזר אוקטובר 2015

הגדלת מספר ימי החופשה לעובד

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – הארכת תקופת החופשה לכל שנת עבודה אצל מעסיק), התשע"ה – 2015.
לפי ההצעה, יש להאריך את תקופת החופשה השנתית לכל שנת עבודה אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד כך שבשנה הראשונה יהיה העובד זכאי ל-21 ימי חופשה שנתית, בשנה השנייה יהיה זכאי ל-23 ימים, בשנה השלישית יהיה זכאי ל-25 ימים, והחל מהשנה הרביעית כל שנה לעוד יום נוסף עד 28  ימים.

חוק חופשה שנתית במקור נחקק בתקופה שבה עובדים עבדו אצל אותו מעסיק במשך עשרות שנים. לכן היה חיבור בין ימי החופשה לוותק במקום העבודה ורק לאחר חמש שנים גדלו מספר הימים לעובד. שוק התעסוקה כיום שונה לחלוטין. עובדים מחליפים מעסיק כל 3-4 שנים ונשארים עם מספר המינימום של 10 ימי חופשה למשך קריירה שלמה. עובדה זו מקשה במיוחד על הורים לילדים שצריכים להתמודד עם ימי החופשה במערכת החינוך ללא כמות סבירה של ימי חופשה במקום העבודה.
הצעת החוק תועבר לוועדת העבודה והרווחה להמשך טיפול.

 

 

דיווח ישיר של מעסיק לביטוח לאומי על תשלומים לעובד

ועדת הרווחה של הכנסת אישרה החודש את הסעיף לפיו החל משנת הכספים 2016 ואילך, מעסיק יחויב לדווח 3 פעמים במהלך השנה (בחודשים ינואר, אפריל ויולי) על תשלומים ששילם לעובד (כמו שכר עבודה) ועל קליטת עובדים חדשים ישירות למוסד לביטוח לאומי, וזאת באופן מקוון בלחיצת כפתור במחשב. מעסיקים קטנים לא יחויבו בדיווח מקוון.

בכך יתבטל המצב הנהוג כיום, בו הביטוח הלאומי מקבל דיווח על תשלומים לעובדים ועל קליטת עובדים חדשים מרשויות המס בלבד וזאת באיחור של חודשים ארוכים ולעיתים אף שנים. המצב הקיים גורם לעובד להיחשב במשך תקופה ארוכה כמי שאינו משלם דמי ביטוח, לצבור חובות גדולים ואף לעמוד בפני עיקול חשבון הבנק שלו.

 

 

הטבות מס למשקיעים בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המו"פ באמצעות הטבות מס

שר האוצר ורשות המסים הפיצו לאחרונה תזכיר להצעת חוק שיקדם השקעות בחברות שייסחרו בבורסה בישראל, ואשר פועלות בתחום המחקר והפיתוח, וזאת באמצעות הטבות מס.

עיקרו של התזכיר במתן הקלות מס, והוא מאפשר, בין היתר, החזקה של כמה קופות גמל בקרנות נאמנות פטורות בשיעור שאינו עולה על 75% (במקום 50% היום. לפי פקודת מס הכנסה, קופת גמל פטורה ממס כל עוד ההכנסה לא הושגה מעסק שבשליטת קופת הגמל. ושליטה מוגדרת כשיש החזקה של מעל 50%). קרנות אלה יהיו קרנות היי טק נסחרות במודל של קרנות נאמנות סגורות אשר יהיו רשאיות להשקיע עד 30% מן הסכום שיגויס מהציבור בניירות ערך של חברות הייטק לא נסחרות, ועד 50% במקרה בו תתקבל תמיכת מדינה.

עוד מוצע בתזכיר, לקבוע בהוראת שעה של שלוש שנים, כי עלות ההשקעה במניות אשר נרכשו במסגרת הנפקה לציבור של חברת מחקר ופיתוח תוכר במועד ההשקעה כהפסד הון בר קיזוז (במקום להכיר בהשקעה זו כעלות במועד מכירת המניות). לפיכך, השקעה במניות בחברת מו"פ, עד לגובה של 5 מיליון שקלים חדשים, תוכר למשקיע כהפסד הון בשנת המס.

בהתאם לתזכיר, חברת מחקר ופיתוח מוגדרת כחברה אשר הונפקה לראשונה לציבור בבורסה בישראל בתקופת הוראת השעה, בעת ההנפקה לראשונה החברה הוגדרה כחברת מו"פ בהתאם לתקנון הבורסה, ולא נקבע כי היא אינה חברת מו"פ במשך כל תקופת ההטבה. כמו כן, ההשקעה המיטיבה בה, בוצעה במסגרת הנפקה לציבור של החברה בבורסה בישראל, בתקופת הוראת השעה, ושווי השוק של החברה הוא בין 200 מיליון ש"ח למיליארד ש"ח (על מנת לעודד את החברות הבינוניות). כמו כן בכל שנת מס, במהלך תקופת ההטבה, התקבל אישור המדען הראשי כי התחום העיקרי שבו עוסקת החברה הינו מו"פ או ייצור ושיווק של פירות המו"פ שפותח על ידה.

כמו כן מוצע בתזכיר לקבוע, כי תינתן אפשרות ליחידים בעלי שליטה בחברות מו"פ, להתחייב במס על עליית ערך האופציות שהתקבלו בידיהם טרם רישום החברה בבורסה, ממועד הרישום כאמור ועד מועד המימוש במסלול רווח הון, קרי במס בשיעור של 25% ולא במס בשיעור שולי.

 

 

 

 

הצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה

בימים אלה פורסמה הצעת חוק על ידי הממשלה שמטרתה העמקת גביית המיסים והגברת וייעול האכיפה. במסגרת הצעת החוק הוצעו מספר תיקונים במספר נושאים, ביניהם מיסוי טובות הנאה בסיום יחסי עבודה, מכירת מניות על ידי בעל מניות מהותי, וכמו כן הבהרה לגבי תושב חוץ.

לעניין טובות הנאה בסיום יחסי עובד מעביד – סעיף 3 לפקודת מס הכנסה מונה מספר סכומים שיש להביא בחשבון לצורך קביעת רווחיו או הכנסתו של אדם, שלגביהם חייב אותו אדם במס. לאור טענות שלפיהן תשלומים המשולמים אגב סיום יחסי עבודה ולא במהלכם חייבים במס רווח הון (ולא במס שולי), בהצעת החוק הנ"ל מוצע להבהיר כי כל סכום או מענק, או טובת הנאה אחרת, שהגיעו לידי יחיד אגב סיום יחסי עבודה, לרבות פרישה, ובכלל זה טובת הנאה שניתנה ליחיד כדי שלא יעסוק בתחומי הפעילות של המעסיק ויתחרה בו, או סכומים שהופקדו בעבורו למרכיב הפיצויים בקופת גמל כהגדרתו בפקודה (מרכיב הפיצויים), יבוא בחשבון בקביעת הכנסתו וימוסה במס שולי. התיקון מבוסס על פסיקה של בית המשפט שבה נקבע עיקרון שלפיו כל תשלום שהגיע לעובד ממעבידו במהלך יחסי העבודה, יסווג כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) וימוסה בהתאם, אלא אם ייקבע אחרת בחוק.

לעניין מכירת מניות על ידי בעל מניות מהותי –יש למסות את רווח ההון שנוצר (ההפרש בין התמורה ליתרת המחיר המקורי). הצעת החוק מציעה לכלול בתוך ה"תמורה" גם סכומים שניתנו לו לשם מניעת תחרות. באותו אופן, מוצע כי סכומים שנתן רוכש כתמורה בעד המניות, למוכר שהוא בעל מניות מהותי (סכומים הנכללים לפי ההצעה, בתמורה שקיבל המוכר) ייחשבו לאותו רוכש, בעת שהוא מוכר את מניותיו, כחלק מהמחיר המקורי. מאידך, הסכומים לא ייחשבו לרוכש כהוצאה שוטפת בעת הרכישה.

לעניין תושב חוץ – אדם שלפי "חזקת הימים" הינו תושב ישראל ( מבחן מספר הימים בהם שהה בישראל בשנה קלנדרית), אולם לטענתו ניתן לסתור אותה, עליו להגיש דוח שבו יפרט את העובדות עליהן הוא מתבסס בקביעתו, וכן יצרף את המסמכים התומכים בכך. כמו כן, בכל מקרה גם אם הוא טוען שהוא תושב חוץ, הוא יהיה מחויב בהגשת דוח לגבי הכנסותיו בהתאם לחובת הדיווח שבפקודת מס הכנסה.