השאלה
האם נדרש לשלם דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה של החברה המשפחתית?
ישנן 2 פס"ד המתייחסים לנושא:
פס"ד שלמה דהוקי
פסק דין זה ניתן בתאריך ב- 02/08/2017.
סדר השתלשלות האירועים:
השאלה
נידונה השאלה האם בדין חִייב המוסד לביטוח לאומי את התובע בגין דמי ניהול ששולמו לו בשנים 2006–2010 על-ידי החברה המשפחתית שבבעלותו למרות שלצורכי מס לא נוצרה לו הכנסה חייבת (לחברה המשפחתית נוצר הפסד שמקורו בדמי הניהול האמורים והפסד זה קוזז כנגד הכנסתו של התובע מדמי הניהול הנ"ל)?
התשובה
נקבע, כי דמי הניהול ששילמה החברה המשפחתית לתובע אינם מהווים "הוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה" של התובע אלא של החברה, ועל-כן לא ניתן להביאם בחשבון לעניין חבותו של התובע בדמי ביטוח בגין דמי הניהול ששולמו לו.
ערעור
על פסק-הדין הוגש ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה.
בראשית הדברים, ציין השופט פוליאק, כי אין מניעה לפַרק את שומת מס ההכנסה למרכיביה לצורך חישוב דמי הביטוח הלאומי, וזאת בנסיבות בהם פירוט השומה חיוני לקביעת דמי הביטוח. שכּן, עצם החיוב בדמי הביטוח ושיעורם מושפע מסיווג מקורות ההכנסה לפי סעיף 2 לפקודה. עוד ציין השופט, כי במקרה הרגיל של נישום מיַיצג של חברה משפחתית רווחית שיש לו הכנסות נוספות ממשלח-יד מֵעבר להכנסותיו מהחברה המשפחתית, ההכנסות הנוספות תחויבנה בדמי ביטוח לפי סוגן; ואילו הכנסות החברה המשפחתית שתיוחסנה לנישום המייצג תחויבנה – על-פי פסק-הדין בעניין לובינסקי בדמי ביטוח כהכנסות של מבוטח שאינו עובד ואינו עצמאי. השופט פוליאק ציין, כי בתיקון 103 תוקן גם סעיף 350(א) לחוק שכותרתו "הכנסות הפטורות מדמי ביטוח" ובסעיף-קטן (6) נקבע, כי לא יראו כהכנסה לעניין תשלום דמי ביטוח "הכנסה החייבת במס לפי הוראות סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה, שאינה הכנסה לפי סעיף 373א […]"; ועל-כן הכנסה לפי סעיף 373א לחוק היא הכנסה הנובעת במהותה מדיבידנד. לאור זאת, הוסיף השופט וקבע, כי סעיף 373א לחוק מחיֵיב תשלום דמי ביטוח בגין חֵלקו של בעל מניות – בין אם הוא הנישום המיַיצג ובין אם לאו – בהכנסה החייבת של החברה המשפחתית, אף אם רווחי החברה לא חולקו בפועל, בדרך של תשלום דיבידנד בין בעלי המניות; וכי שיעורם של דמי הביטוח הוא השיעור הקבוע בגין הכנסה של מבוטח שאינו עובד ואינו עצמאי.
ביה"ד מדגיש כי קיימים 2 הבדלים מהותיים בין ההסדר בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה לבין ההסדר בסעיף 373א לחוק:
- בעוד שסעיף 64א לפקודה משקף הכנסה חייבת והפסדים של החברה המשפחתית לנישום המייצג, הרי שסעיף 373א לחוק מתייחס רק להכנסה חייבת. קרי ללא יחוס הפסדים.
- סעיף 64א לפקודה מייחס את כל תוצאות החברה המשפחתית לנישום מייצג – אחד. סעיף 373א לחוק מייחס את ההכנסה החייבת (החיובית בלבד) של החברה המשפחתית, לכל בעל מניות בה, לפי שיעור ההחזקה במניותיה.
גישת המבוטח לאפשר קיזוז של הפסדי החברה המשפחתית (כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי) מהכנסותיו מדמי ניהול (כעצמאי) מעלה קושי של קיזוז בין שני סיווגים שונים של הכנסות ושיעורים שונים של חיוב בדמי ביטוח.
בסיכומו של דבר נקבע כי הפסדי חברה משפחתית, ואף הללו הנובעים מתשלומים ששילמה לנישום מייצג בה, לא יקוזזו מהכנסתו של הנישום המייצג כעצמאי וכל שכן כשכיר.
- פס"ד נחושתן ואח'
פסק דין זה ניתן בתאריך ב- 05/10/2021.
פסק הדין
בית-הדין ניתח את טענות הצדדים וקבע, כי לשון הוראות החוק הרלבנטיות מטה את הכף לטובת הפרשנות שהמל"ל מבקש לייחֵס להן וכי אף בחינת תכלית החקיקה כפי שהיא עולה מהצעת החוק ומהדיונים שהתקיימו בעניינו תומכת אף היא בפרשנות שבה נוקט המל"ל.
עוד קבע בית-הדין, כי משלוח דרישות התשלום לתובעים שלוש שנים ויותר מהמועד שבו קיבל המל"ל את המידע אודות הכנסותיהם מפקיד-השומה אינו מגיע לכדי שיהוי המבטל את הגבייה.
ערעור
על פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה הוגש ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה
הועלו טעמים רבים לתמיכה בעמדת המערערים ובכלל זאת, כי יש לפרש את המילים "יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס" שבסעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי בהתאם לתכליתו היחידה של אותו סעיף להקדים את מועד החבות בדמי ביטוח בגין ההכנסה החייבת שהפיקה החברה המשפחתית ובהתאם להגביל את תחולת הסעיף להכנסה החייבת מלכתחילה בדמי ביטוח וממילא גם יש לפרש את המילים "שאינה הכנסה לפי סעיף 373א" שבסעיף 350(א)(6) לחוק כמתייחסת אך ורק להכנסה שבאה בגדרו של אותו סעיף 373א ולא להכנסה מדיבידנד "רגיל".
החבות בדמי ביטוח היא בגין הכנסות של החברות המשפחתיות החל משנת 2018.
מסקנת פס"ד
הערעורים לא התקבלו ולא בוצע שינוי ולפי ביהמ"ש יש לשלם דמי ביטוח לאומי על הכנסותיה של החברה המשפחתית גם אם היו פטורות בידי יחיד.
נבחנת הגשת עתירת לבג"ץ לביטול פס"ד.
לצפייה בפס"ד שלמה דהוקי המלא לחצ/י כאן.
לצפייה בפס"ד נחושתן ואח' המלא לחצ/י כאן.