חוזר אפריל 2015

כניסה לתוקף של חוק הביטוח הלאומי

ביום 1.1.2015 נכנס לתוקף תיקון מספר 159 לחוק הביטוח הלאומי.

על פי התיקון, המוסד לביטוח לאומי לא יהיה רשאי לדרוש תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות אם עברו יותר משבע שנים ממועד דרישת התשלום הראשונה. לאחר תקופה זו, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם ואי תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או גמלה וזאת בהתקיים שני התנאים הבאים:

  1. לא נשלחה דרישת תשלום במהלך התקופה.
  2. נשלחה דרישה אך לא ננקטו הליכי גבייה או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה.

כמו כן, קבע התיקון כי תקופת שבע השנים תחושב כדלהלן (להלן "מועדים חלופיים") :
מועד דרישת התשלום או מועד קבלת מידע בדבר חבות התשלום, לפי המוקדם.
מבוטח שחבות דמי הביטוח שלו תלויה בקבלת שומה סופית – מועד קביעת השומה.

תחולת התיקון הינה כאמור 1.1.2015 ותחול על תשלום דמי ביטוח שמועד תשלומם 1.1.2015 או שביום זה טרם חלפו שבע שנים ממועד דרישת התשלום או המועדים החלופיים, לפי העניין.

בנוסף, מציין התיקון כי לגבי דמי ביטוח שביום 1.1.2015 חלפו שבע שנים אך טרם חלפו 16 שנים ממועד תשלומם או מהמועדים החלופיים, המוסד לביטוח לאומי רשאי לשלוח דרישת תשלום עד ליום 30.6.2016 לכל המאוחר. באם לא תישלח דרישת תשלום, ינקטו אמצעי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה) או יבוצע קיזוז עד מועד זה, לא ייגבו דמי הביטוח ועדיין זה לא יפגע בזכויות לקצבה או גמלה.

האם יורשיו של נכה זכאים לפטור ממס בגין הכנסותיו?
 
בפברואר 2013 פסק בית המשפט המחוזי לעניין ערעור שהגישה אשתו והיורשת היחידה של אדם שנפטר ב 2006.
המנוח הועסק כשכיר בבנק הבינלאומי קרוב ל30 שנה. למנוח נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 100% החל מדצמבר 2005, עקב מחלה סופנית בה חלה. עם פרישתו לגמלאות, קיבל המנוח בשנת 2002 מענק בסך של כ-2.4 מליון ₪. מתוך הסכום הזה, כ-270 אלף ש"ח היו פטורים ממס מכוח סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה (סעיף הנותן הוראות פטור ביחס למענקי פרישה לפי תנאים מסוימים ולפי שנים), ולגבי יתרת הסכום החייב במס ביקש הנישום פריסה.
המערערת, שהייתה היורשת היחידה, הגישה דו"ח לשנת המס 2006 (שנת הפטירה) ובמסגרתה דווחה הכנסתו של המנוח מפריסת המענק כפטורה ממס מכוח סעיף 9 (5) לפקודה.
פקיד השומה הוציא שומה עליה הוגש הערעור, ובה שלל פקיד השומה את  זכותו של המנוח לפטוֹר ממס בשנת-המס 2006. בנוסף, צירף את יתרת המענק לשנות-המס 2006–2007 כהכנסה בשנת-המס 2006.
לטענת המערערת, עמדת מס הכנסה סותרת פסק-דין של העליון -פס"ד שרל שבטון שבו נקבע כי יש לאפשר פריסה של מענק הפרישה קדימה, ואז יחול על ההכנסה, בכל אחת מהשנים, פטור שנתי לפי סעיף 9(5) לפקודה. עוד טענה המערערת, כי אין כל הצדקה חוקית לחיוב במס על יורשיו של נכה בשיעור 100% שהָיה פטוּר ממס בחייו, וזאת רק בגלל שהוא נפטר. המערערת הסתמכה על סעיף 120 לפקודה שאומר "נפטר אדם בשנת המס, … יהיה נציגו האישי החוקי חב במס שאותו אדם היה בר-חיוב בו אילו היה בחיים", כלומר שאם היורש חייב לשלם מס במקום הנפטר, הרי שהוא גם אמור לקבל פטור ממס. והרי אם המנוח היה חי, ללא ספק היה מקבל פטור.
השופט סטולר דחה את הערעור שהגישה המערערת וקבע, כי המקרה הזה אמנם דומה למקרה של שבטון, מלבד העובדה המצערת שהמנוח הלך לעולמו בשנת 2006, כלומר במהלך שנות פריסה של מענק הפרישה שכאמור נפרס לשישה תשלומים. השופט בהחלטתו אמר שתכליתו של סעיף 8(ד) לפקודה, שהינו סעיף פרטני ומתייחס לנקודה ספציפית – להבהיר כיצד לפעול במקרה בו נישום נפטר בתקופת הפריסה שבהּ דן סעיף 8(ג)(3); ואילו תכליתו של סעיף 120 לפקודה, שהוא יותר כללי,  לייצר דרך נוספת לגביית מס ולא לתת פטוֹר ממס. כמו כן, הכלל הוא שסעיף ספציפי גובר תמיד על סעיף כללי.
בשורה התחתונה קיבל השופט סטולר את עמדת פקיד השומה ודחה את הערעור. השופט קבע כי ההכנסות ממענק הפרישה לשנת המס 2006 יחולקו באופן יחסי, כך שהחלק של ההכנסה שמתיחס  לתקופה שבה הנישום היה עדיין בחיים יהיה פטור.
לאחרונה המערערת הגישה ערעור לבית המשפט העליון, וזה המליץ לה ( בפס"ד מ 12/1/15 ) לחזור בה מהערעור והשאיר את פסק הדין של המחוזי על כנו.

האם יתכן ומפעל תעשייתי יהיה בבית המגורים של בעל השליטה בחברה ? 

לאחרונה פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין חברת אדהאן כרמלי הנדסה בע"מ. החברה, הנמצאת בבעלות מר אדהאן המחזיק ב 51% ממניות החברה, ובנו מחזיק ביתר, עוסקת בפיתוח וייצור מוצרים בתחום הרפואה, תוכנות לייצור מוצרים ומוצרים נלווים, כגון משאבות מסוגים שונים. החברה פועלת מהקומה התחתונה בבית מגוריו של מר אדהאן בשכונת רמות בירושלים.
החברה הגישה ערעור על צו של פקיד השומה לגבי נושא של מפעל מוטב בו פקיד השומה לא  קיבל את עמדת החברה. החברה ביקשה להחיל על הכנסותיה הטבות של "מפעל מוטב" בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון.
בית-המשפט המחוזי בירושלים דחה את הערעור ודן בהרחבה בנושא "מפעל תעשייתי". לגבי המונח "מפעל תעשייתי" הנכלל בהגדרת המונח "מפעל מוטב", בית המשפט למד מלשון החוק כי קיימים שני תנאים מצטברים להיותו של מפעל מוטב תעשייתי: (א) קיום מפעל תעשייתי בישראל; ו-(ב) שעיקר פעילותו ייצורית לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח.
השופט קבע, כי למרות שהתנאי "עיקר הפעילות ייצורית" מתקיים, החברה לא עמדה בתנאי הדורש קיום מפעל תעשייתי בישראל אלא עסקה הלכה למעשה רק בתיווך בין יצרנים – אלה שייצרו תבניות לייצור משאבות מיוחדות, ואלה שהשתמשו בהם לאחר שהחברה שיפצה אותם.
השופט נתן נימוקים רבים בגין מסקנתו: הליך הייצור של המוצר נעשה אך ורק בידי קבלני משנה. כמו כן, החברה לא יכולה להגיד שהיא עומדת בהגדרת "מפעל" בזמן שהיא מצהירה בפני הרשות המקומית כי מדובר בנכס שהוא בית מגורים. כמו כן אין הפרדה בין חשבון החשמל של החברה לבין חשבון החשמל של בית המגורים, מה גם שהצריכה של החשמל לפי הוצאות החשמל השנתיות היא ביתית בהיקפה ולא כמו של שימוש במכונות ציוד כבד. כמו כן לחברה אין רישיון עסק לפעילותה. בנוסף, לפי הצהרת בעל המניות, עובדי החברה הינם האב ובנו בלבד, ולגבי הבן זה לא עיקר עבודתו אלא חלק צדדי בלבד. יש לציין שאמנם אין דרישה מינימלית של מספר עובדים בשביל להיכנס להגדרה של מפעל תעשייתי, אבל לפי פסיקות שונות, במקומות המעסיקים מספר קטן של פועלים, אין לכנותם בשום פנים "מפעל" ויש לראות בכך מאפיינים של "בית מלאכה בעל מימדים זעירים".
החברה אף ניסתה להוכיח העסקת עובדים על ידי קבלני משנה (ובכלל זה שכר טירחה של עו"ד שברור שאינו משמש לייצור ), אולם לא הראתה תלושי משכורת או מסמכים אחרים ולא הסבירה מדוע הוצאות ה"שכר" האלה רשומות בסעיפים שונים כגון קניות. בנוסף, מרכז ההשקעות ביטל את ההכרה בחברה כ"מפעל מאושר" למפרע, החל מדצמבר 2000. כפי שפורט בהחלטה לביטול, החברה לא עמדה ביעדיה העסקיים הן מבחינת מחזור והן מבחינת העסקת עובדים. החברה גם ניסתה להוכיח שיש ברשותה כלי עבודה המשמשים לפעילות ייצור, אולם לא המציאה חשבוניות לגביהם ומרביתם לא נמצאים בטפסי הפחת של החברה ולכן לא שייכים חשבונאית לחברה.

בשורה התחתונה, לאור כל הנימוקים, נדחתה עתירת החברה כנגד פקיד השומה.

שינויים בדיווח לקופות גמל

אנו מזכירים לכם כי לפי התקנות שפורסמו ביום 16 ביולי 2014 ( תקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל)(תשלומים לקופת גמל), תשע"ד-2014 ), החל מינואר 2016 כל מעביד שיש לו מעל 10 עובדים, יעביר דיווחים לקופת הגמל במועד הפקדת תשלומים (וכן במקרה של הפסקת הפקדת תשלומים או בקשה להשבת תשלום שהופקד ביתר), באמצעים ממוכנים בלבד באמצעות קובץ נתונים ממוכן ובמבנה אחיד.
הגופים המוסדיים לא יוכלו לקבל דיווחים שלא בדרך זו.
החל מינואר 2017 גם שאר המעסיקים יחויבו בכך.

אנא היערכותכם לקראת שינוי זה