חוזר דצמבר 2017

גילוי מרצון
בדצמבר 2017 פורסמה הוראת שעה בנושא הגשת נוהל גילוי מרצון, המאריכה את תוקפו של הנוהל
עד ליום 31.12.2019 , מלבד המסלול האנונימי אשר יחול עד ליום 31.12.2018.

נוהל גילוי מרצון מהווה הזדמנות לנושים שונים ולחייבים במס שלא מסרו דיווח בהתאם לחוקי המסים,
לתקן את דיווחיהם ולשלם מסים כראוי.
באמצעות נוהל זה, רשות המסים מעודדת נישומים, שעברו על החוק לשלם מסים באופן נכון וזאת תוך
כדי הבטחה כי לא יופעלו כנגדם הליכים פליליים על העבירה.
מסלולי בקשה לגילוי מרצון
1. "המסלול המקוצר"- מטרתו לחסוך בירוקרטיה מול רשויות המס ומיועד למקרים בהם ההון שלא
דווח אינו עולה על שני מיליון ש"ח וההכנסה החייבת אינה עולה על חצי מיליון ש"ח.
2. "המסלול האנונימי"- במסלול זה ניתן להגיש בשלב הראשוני בקשות ללא ציון פרטי הנישום על מנת
לברר את חבות המס הנובעת מהבקשה. מובן כי עם בירור חבות המס הצפויה יידרש הפונה לציין את
שמו של הנישום ופרטיו המלאים.
תנאים להליך גילוי מרצון
– הגילוי מרצון יעשה בתום לב.
– במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה בדיקה או חקירה בעניין המבקש על ידי רשות המסים. ובנוסף,
אין בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון ו/או לא נערכה חקירה ע"י משטרת ישראל בעניין
הקשור לבקשת גילוי מרצון.
– כל בקשה חייבות לכלול בתוכה את הפרטים והמידע להלן:
*  שנות המס הרלוונטיות.
* מקור ההכנסה בשילוב מסמכים ו/או הוכחות מסודרות ורשמיות שיכולות לאמת את הטענות.
* פירוט מדויק של היקף הסכום שהושמט ולא דווח.
* אומדן עבור תשלומי המס.

לצפייה בהוראת השעה- נוהל גילוי מרצון.

 

הודעת מס הכנסה- קביעת שיעורי ריבית רעיונית
ריבית רעיונית מחושבת על סכומים אשר ניתנו כהלוואה לגורמים שונים כגון עובדים או ספקים על ידי
חברה.  הלוואות אלה אינן נושאות ריבית או נושאות ריבית נמוכה  מזו שקבע האוצר כך שיש בעצם מתן ההלוואה בריבית שאינה ריבית שוק משום מתן הטבה שיש למסותה.
לפי סעיף 3(ט) לפקודה, ההפרש בין הריבית שנקבעה להלוואה לבין ריבית השוק תחשב כהכנסה.
במידה וההלוואה ניתנה לעובד, ההכנסה האמורה תמוסה כהכנסת עבודה בידי העובד. במקרה בו

ניתנה ההלוואה לספק תחשב ההכנסה כהכנסה מעסק ובמקרה בו ניתנה לבעל שליטה שאינו עובד

תמוסה ההכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה.
סעיף 3(י) חל על נותני ההלוואות וקובע כי במקרה בו חברה נתנה הלוואה לבעל שליטה בה,

ללא ריבית או בריבית נמוכה מהשיעור שקבע האוצר, הפרש הריבית יחשב כהכנסה

לפי סעיף 2(4) בידי החברה.

 

עודכנו שיעורי הריבית לעניין סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה בשנת 2018 ונקבעו ל-3.48%.

כמו כן, עודכנו גם שיעורי הריבית לעניין סעיף 3(י) לפקודה ל-2.61%.

 

עמדות חייבות בדיווח לשנת המס 2017

 

בדצמבר 2017, פרסמה רשות המסים רשימה של עמדות נוספות החייבות בדיווח לשנת
המס 2017. סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, סעיף 67ד לחוק מס ערך מוסף וסעיפים 231ד ו-231ה
לפקודת המכס קובעים כי נישום העומד בסף הדיווח ונקט בעמדה החייבת בדיווח, ידווח על כך בדוח
שהוא חייב בהגשתו.
על פי פקודת מס הכנסה, "עמדה חייבת בדיווח" הוגדרה כך:
1. היא עומדת בניגוד לעמדה אשר פרסמה רשות המסים עד תום שנת המס שלגביה מוגש הדוח.
2. יתרון המס הנובע ממנה עולה על חמישה מיליון ש"ח באותה שנת מס או על עשרה מיליון ש"ח
במהלך 4 שנות מס לכל היותר.

יחיד או חבר בני אדם אשר חייב בהגשת דוח על פי סעיפים 131 ו-166 לפקודה, יפרט בדוח האם נקט
בעמדה החייבת בדיווח.
את הטופס יש להגיש במועד הגשת הדוח או בתוך 60 ימים ממועד זה.
אדם אשר לא דיווח על עמדה חייבת בדיווח כאמור, יראו אותו כאילו לא הגיש את הדוח.

הוראות אלו יחולו על יחיד או חבר בני אדם אשר האמור בסעיפים א' או ב' להלן חלות עליו:
א) הכנסתו בשנת המס, למעט הכנסה כמשמעותה בסעיף 89 לפקודה, עולה על שלושה מיליון ש"ח.
ב) הכנסתו בשנת המס כמשמעותה בסיף 89 לפקודה, עולה על מיליון וחצי ש"ח.

יובהר כי העמדות שפורסמו ב-2017 מתווספות לעמדות החייבות בדיווח שהתפרסמו בשנת המס 2016,
וכי יש לדווח בדוחות לשנת המס 2017 על כלל העמדות שפורסמו בשנים 2016-2017, למעט עמדה
29/2016 אשר מבוטלת החל מדוחות לשנת המס 2017.

לצפייה ברשימת העמדות החייבות בדיווח בנושא מס הכנסה לחצ/י כאן.
לצפייה ברשימת העמדות החייבות בדיווח בנושא מע"מ לחצ/י כאן.
 

 

מבחנים לזיהוי חשבונית פיקטיבית
פס"ד דניאל מתת תכשיטים

בעלי עסקים בוחנים לעתים אפשרויות להימנע מתשלומים לרשויות המס או דרכים להקטנת
תשלומים אלו.
הפקת חשבוניות פיקטיביות היא אחת הדרכים הלא חוקיות לעשות זאת.
חשבונית פיקטיבית מאפשרת למי שקיבל אותה להקטין את התשלומים לרשות המסים על ידי הגדלת
הוצאות בדוחות השנתיים לצרכי מס.
מפיק החשבונית בדרך כלל אינו מדווח לרשויות על ההכנסות שקיבל ובכך נמנע מתשלומי מע"מ
ומס הכנסה בגין אותה החשבונית.
הפקת חשבונית פיקטיבית הנה עבירת מס ונחשבת עבירה פלילית.

פס"ד בעניין חברת דניאל מתת תכשיטים דן בסוגיית זיהוי חשבוניות פיקטיביות.
רקע
חברת דניאל סחרה בזהב על מנת למכור אותו ללקוחות שונים. היא רכשה את הזהב ממקור אחד, עבור
כל רכישה נמסר לחברה מסמך הנושא כותרת "חשבונית מס". נרכש זהב בעשר הזדמנויות שונות על פני
תקופה של כ-10 שבועות.
בדיווחיה לשלטונות המע"מ, ניכתה דניאל את המע"מ הכלול בחשבוניות המס שקיבלה (מע"מ תשומות)
כנגד המע"מ שהיא הייתה חייבת בו עקב מכירת הזהב ללקוחותיה (מע"מ עסקאות).
טענות הצדדים
טענתה של חברת דניאל, כי לא ידעה ולא היה באפשרותה לדעת כי חשבוניות המס שקיבלה היו שלא
כדין, וכי עשתה מאמץ מספיק על מנת לבדוק את תקינות החשבוניות.
מנהל מס ערך מוסף טען כי חברת דניאל אינה רשאית לנכות את מס התשומות על בסיס חשבוניות המס
שהתקבלו וזאת מאחר ואלו הוצאו שלא כדין. הבסיס לטענה זו הייתה העובדה כי החברה שהנפיקה
את החשבוניות לא עסקה כלל במסחר בזהב וכי אספקת הזהב לחברת דניאל נעשתה ע"י גורמים אחרים
שניצלו אותה לצורך "כיסוי חשבונאי" בלבד.
דיון והכרעה
ביהמ"ש בחן את הסוגיה בשני היבטים:
1. במישור האובייקטיבי- האם חשבוניות המס הוצאו כדין, על מנת להתיר את המס הגלום בהן.
2. במישור הסובייקטיבי- מה ידעה חברת דניאל על החברה שהנפיקה את החשבוניות ואילו בדיקות ערכה
והאם יש מקום להתיר את הניכוי על אף שהתאי הראשון אל התקיים.
ביהמ"ש נעזר בהלכה שנקבעה בעניין מ.א.ל.ר.ז בע"מ כדי לבחון האם המקרה לעיל נמנה עם מקרים
חריגים בהם יותר ניכוי מס תשומות וזאת למרות שהחשבוניות הוצאו שלא כדין.
בעניין מ.א.ל.ר.ז נקבע כי "במקרים חריגים ראוי לאפשר לנישום לנכות את מס התשומות אף אם החשבונית
שהוצאה שלא כדין מבחינה אובייקטיבית. מקרים כאלו יחולו למשל שעה שהנישום הוכיח כי לא התרשל
ונקט את כל האמצעים הסבירים לוודא כי החשבונית הוצאה כדין, לרבות אימות החשבונית וזהות העוסק".
בעניין חברת דניאל, המסמך היחידי שהיה בידיה בסמוך לעסקה הראשונה היה אישור לפטור מניכוי
מס במקור ואישור ניהול ספרים. אמנם יש בתוכן האישור האמור כדי להעיד כי לחברה מפיקת החשבוניות
תיקים פתוחים ברשויות המס, אך אין בו הוכחה כי הזהב הנמכר שייך לחברה או שהיא עוסקת במסחר
זהב באופן כללי.
ביהמ"ש קבע כי חברת דניאל לא עשתה את הנדרש כדי לעמוד במבחן הסובייקטיבי שגובש בעניין
מ.א.ל.ר.ז.
לסיכום, אין לצפות מעוסק המקבל חשבוניות במהלך עסקיו הרגיל לנהל חקירות לגבי כל היבטי העסק
של מוציא החשבוניות, אך יש לערוך בחינה סבירה בכדי לברר מהו עסקו של העוסק. זאת בכדי להוכיח
שנעשו המאמצים הסבירים כדי לעמוד במבחן הסובייקטיבי שנקבע בהלכה הפסוקה גם אם החשבוניות
שהתקבלו הינן פיקטיביות.