חוזר יולי 2017

חוק מס ריבוי דירות-בוטל

בחוזר מפברואר 2017, הרחבנו אודות מס ריבוי דירות.
לאחרונה, בית המשפט העליון פסל את מס ריבוי דירות וברוב דעות הוחלט כי החוק יבוטל.  בנוסף נקבע כי אין צורך להעביר את החוק בוועדות הכספים לקריאה שנייה ושלישית.

משמעות הביטול:
בעלי שלוש דירות ויותר, לא יידרשו בהגשת דוח על מצבת הדירות שברשותם עד ל-1 בספטמבר 2017 ובנוסף, לא יצטרכו לשלם את מחצית מתשלום המס השנתי.

 

חובת דיווח למס הכנסה בביצוע רילוקיישן

החל משנת 2003 שיטת המיסוי בישראל הפכה לשיטת פרסונאלית. כלומר, תושב ישראל יחויב במס על כל הכנסתו ללא קשר למקום הפקת ההכנסה.
כללי מס הכנסה חלים רק על מי שעובד בחו"ל כשכיר של מעביד ישראלי או ממשלתי ונחשב לתושב ישראל. פקודת מס הכנסה קובעת שיחיד יחשב כתושב ישראל במידה ומרכז חייו נמצא בישראל.
במסגרת תיקון 132 לפקודת מס הכנסה תוקנה הגדרות תושב ישראל ותושב חוץ וכן, אומצו מבחני מרכז החיים ו"חזקות הימים". על פי מבחן "חזקות הימים" יראו נישום תושב ישראל באחד מהמקרה הבאים:
1. אם שהה בשנת המס בישראל 183 ימים או יותר.
2. אם שהה בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה 425 ימים בישראל, כשר בשנת המס האחרונה משך שהותו בישראל היה 30 ימים או יותר.

משנת המס 2016, בעקבות תיקון 223 לפקודת מס הכנסה, חלה חובת דיווח למס הכנסה במקרים הבאים:
במידה ויחיד טוען כי אינו תושב ישראל אך חלה עליו "חזקת הימים", הוא יהיה חייב בהגשת דיווח מפורט בו יציין את העובדות עליהן מבוססת טענתו ויצרף מסמכים התומכים בטענתו.
במקרה בו יחיד אשר עשה רילוקיישן לחו"ל ועדיין ייחשב כתושב ישראל לפי המבחנים האמורים הוא יהיה חייב בדיווח על הכנסותיו (לרבות הכנסותיו מחו"ל) ותשלום מס במדינת ישראל.

כלומר, בעקבות התיקון לפקודה, גם אלו אשר יצאו מישראל בשנתיים האחרונות ושוהים בחו"ל יתכן ונדרשים בהגשת דוחות עבור שנת המס 2016.

 

קיזוז הפסד הון במכירת ניירות ערך-כאשר ההפסד נובע מירידה בשער החליפין

פס"ד מוזס
בפסק הדין הנ"ל עלתה הסוגיה הבאה:
פלוני השקיע בניירות ערך שונים הנסחרים במטבע חוץ ובמהלך התקופה שער המטבע ירד. האם יותר לפלוני לקזז את ההפסד שנוצר בגין ירידת ערך המטבע אל מול רווח הון שנוצר לו מעליית ערך של הניירות עצמם?

במענה לסוגיה לעיל, בית המשפט העליון קבע כי ניתן לזהות שלוש גישות:

  • גישת בית המשפט המחוזי-גישת הנכסים:

לפי גישה זו, במכירת נייר ערך חוץ גלומים שני נכסים. האחד, נייר הערך והשני, מטבע החוץ בו נקוב נייר הערך. מאחר ורווח הון שמקורו בשינוי בערך המטבע אינו חייב במס, אין לקזז את הפסד ההון שנוצר מ"נכס" שהנו מטבע החוץ. לאור זאת, במקרה של הפסד כתוצאה מירידת ערך של המטבע לא יהיה ניתן לקזז אל מול רווח ההון שנוצר ויחול מס רווח הון בערכו הנומינלי.

  • גישת המערערים:

לא ניתן לבודד את רכיב ההצמדה למט"ח מנייר הערך הצמוד למטבע, וזאת כיוון שהפסד ההון נמדד בערכים נומינליים והנו מקשה אחת. כלומר, מאחר ורווח הון שנובע מעליית ערך של שוויו של הנייר חייב במס, הפסד ההון שמקורו בשינוי בערך הנייר גם כן, יהיה בר-קיזוז.

  • גישת המשיב:

על פי הגישה הנ"ל, קיימים שני רכיבים של נייר הערך. ניתן לבודד את רכיב המטבע משאר רכיבי נייר הערך ולמדוד את השינויים בו כ"סכום אינפלציוני". מאחר ורכיב השינוי בשער המטבע אינו ממוסה כשנוצר רווח הון, אין לקזזו כנגד הפסד ההון שנוצר כתוצאה מירידה בשער החליפין.
במקרה של נייר ערך צמוד למטבע, יחול לרוב מס על רווח ההון הריאלי, כלומר, בניכוי מרכיב הירידה בשער החליפין), ובמקרה של הפסד הון, לא יוכר מרכיב הפסד ההון הנובע משינוי בשער המטבע.

בית המשפט העליון ניתח את הסוגיה בליווי דוגמאות מספריות מפורטות וקבע כי גישת המשיב היא העדיפה, ולאור זאת יש לדחות את טענות המערערים.

בהמשך, הוגשה בקשה לקיום דיון נוסף בפס"ד האמור.
לטענת המבקשים ההצדקה לקיום דיון נוסף היא מאחר וההלכה שנקבעה בפסק הדין סותרת את הפרקטיקה ונוגדת את העקרונות הפרשניים בעניין דיני הקיזוז.
נשיאת בית המשפט העליון דחתה את הבקשה הנ"ל וקבעה כי הפרשנות שאומצה בפסק הדין מקיימת את תכליתו של החוק: יצירת הקבלה בין מיסוי רווחי הון לבין קיזוז הפסדי הון. כלומר, לא יתאפשר לקזז הפסדים אשר אילו היו רווחים לא היו ממוסים.

 

רכישות, מיזוגים ופיצולים
תיקון 242 לפקודת מס הכנסה

במסגרת תיקון 242 לפקודת מס הכנסה בוצעו עדכונים בדבר שינויי מבנה ומיזוגים. בעקבות התיקון, שאושר בכנסת ביולי 2017 בקריאה שנייה ושלישית, הוקלו התנאים לשינויים ארגוניים בקבוצת חברות. כדוגמת העברת נכסים בין חברות, פיצולים, מיזוגים, העברת נכסים לחברה וקיזוז הפסדים.

עיקרי התיקון הנם:

  • צמצום המגבלות החלות על בעלי הזכויות בחברות המבצעות שינויי מבנה.
  • הרחבת האפשרות לשינויי מבנה מבלי שהדבר יחשב כהפרת תנאים כפי שהיו נחשבים טרם התיקון.
  • לראשונה, החברה הקולטת תוכל לשלם במזומן עבור המיזוג לבעלי המניות של חברה מעבירה/נעברת.
  • קיצור תקופת המגבלות החלה עקב מיזוג חברות בדרך של החלפת מניות לשנתיים ממועד המיזוג.
  • צמצום המגבלות החלות על קיזוזי הפסדים הקשורים למיזוגים סטטוטוריים וכן, במקרים מסוימים ביטול מגבלות על קיזוז הפסדים הקשורים לפיצולים.
  • החברת האפשרות להעברת נכס בבעלות משותפת ללא חבות מס גם לחברה קיימת.

 

קביעת מחירי העברה בעסקה בין צדדים קשורים
פס"ד ג'יטקו

המונח מחירי העברה  מתייחס למחיר שיש לייחס לעסקאות המתקיימות בין צדדים קשורים או בעלי עניין משותף. נושא זה בדרך כלל מתעורר בהקשר של עסקאות בין חברות הנכללות בתאגיד רב לאומי.
במרוצת השנים ניכרת מגמת עלייה עולמית בחלקם היחסי של תאגידים רב לאומיים וכן עלייה ביכולת שיתוף הפעולה בקבוצות רב לאומיות עקב התפתחויות טכנולוגיות. לאור זאת, יחד עם הפיתוח המתמיד של דיני המס במדינות שונות, עולה חשיבותו של נושא מחירי העברה וקביעת ערך כלכלי נאות לעסקאות מסוג זה.
הסוגיה של קביעת מחירי העברה בין צדדים קשורים נדונה בפס"ד שנתן לאחרונה השופט ד"ר בורנשטיין בעניין רכישת מניותיה של חברת ג'יטקו על ידי חברת מייקרוסופט.
בעקבות פסק דין תקדימי בנושא, קיבל בית המשפט את עמדת רשות המיסים לפיה יש למסות העברת פעילות בין חברות קשורות.

רקע לפסק הדין וטענות הצדדים:
בנובמבר 2006 רכשה חברת מייקרוסופט (תושבת ארה"ב) את מניותיה של חברת ג'יטקו-חברה ישראלית, תמורת 90 מיליון דולר. כחלק מהעסקה הועברו עובדיה של ג'יטקו למייקרוסופט ישראל. מספר חודשים לאחר מכן רכשה מייקרוסופט את הקניין הרוחני של ג'יטקו תמורות 26.6 מיליון דולר.
לפי עמדת רשות המסים, מכירת הקניין הרוחני היוותה מכירה דה-פקטו של כלל עסקיה של ג'יטקו, והערך של הקניין הרוחני היה קרוב יותר ל-90 מיליון דולר, התמורה ששילמה מייקרוסופט בגין רכישת המניות.

פסיקת בית המשפט:
כאשר מייקרוסופט רכשה את מניותיה של ג'יטקו מטרתה הייתה לשלב את עובדיה של הנרכשת בפיתוח מוצריה ועיקר משאביה של ג'יטקו הופנו למייקרוסופט. ניתן לראות בהעברת כלל העובדים מקשה אחת כחלק מרכישת החברה בכללותה.

לעניין שווי הפעילות שהועברה-בית המשפט דחה את טענתה של ג'יטקו לפיה הסכום שקיבלה תמורת מניותיה משקף תמורה בגין סינרגיה בין עסקי מייקרוסופט לעסקיה (שימור משאביה לצורך פיתוח מוצר המהווה יתרון ייחודי למייקרוסופט). על פי ביהמ"ש לא מדובר כאן בנכס נפרד ולא ניתן לטעון שנרכש נכס של סינרגיה כאשר אין צד שמכר נכס כזה.

לסיכום, בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים, לפיה יש למסות את מכירת מלוא פעילותה של חברת ג'יטקו למייקרוסופט ולא בעסקה למכירת קניין רוחני בלבד. כלומר, מחיר העסקה יהיה המחיר בגין העסקה שנעשתה במועד שקדם להיותם צדדים קשורים (מועד מכירת המניות). משווי השוק של העסקה יש להפחית את התשלום ששולם כבונוס לשימור העובדים וכן את מלוא השווי שיוחס לבסיס הלקוחות, סך ההפחתות הנו כ-10 מיליון דולר.
מכאן אפשר להבין כי מדובר בסכום של כ-80 מיליון דולר אשר עליו יש לשלם מס חברות.

נציין כי לפסק הדין משמעות רבה, כיוון שחברות ענק רבות ערכו תכנוני מס בדומה לזה שערכה מייקרוסופט, ונראה כי מעתה חברות אלו ייאלצו לשלם מס על מלוא הרווח שהופק בעת העברת פעילות בין חברות קשורות.