חוזר יוני 2017

יתרות צבורות בקופה מרכזית לפיצויים- חוזר מס הכנסה

במהלך שנות ה-60 הוקמו קופות לפיצויים במטרה להבטיח את זכויותיהם של העובדים וכן לאפשר למעביד התרת הוצאות בגין התחייבויותיו לשלם פיצויי פיטורין.
קופות הפיצויים נחלקו לשני סוגים:
קופות אישיות-בהן הופקדו הפיצויים הצפויים לעובד ספציפי.
קופות מרכזיות- בהן הופקדו הפיצויים הצפויים לכלל העובדים.
משמעות העובדה שלקופות הפיצויים המרכזיות הופקדו כספים עבור כלל העובדים ולא עבור עובד ספציפי היא שהמעסיק הוא הבעלים והמוטב בקופות אלו. מכאן, שהשליטה באירוע של פרישה וחובת תשלום פיצויים לעובד נשארת בידו של המעביד.
בנוסף, מאחר והקופה המרכזית אינה בבעלות עובד ספציפי אין חובה להפקיד לקופה בהתאם לשכר העובדים.
לאור זאת, העדיפו מעסיקים רבים לפתוח קופות מרכזיות לפיצויים על פני קופות אישיות.
בשנת 2005, נחקק חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), במסגרתו הועברה האחריות לטיפול ותפעול קופות הגמל לרשות שוק ההון. (קופות הפיצויים נחשבות קופות גמל לצורך העניין).
בשנת 2008 רשות שוק ההון הובילה לשינוי חקיקה ונחסמו אפיקי ההפקדה בקופות הוניות לרבות אפשרות להפקדה לקופות המרכזיות לפיצויים.

כללי מיסוי לעניין כספים הצבורים בקופות מרכזיות:
1. שמירת זכויות העובדים-
כספי הפיצויים שהופקדו נועדו להבטיח את זכויותיהם של עובדים אשר תקופת עבודתם החלה לפני היום הקובע (31.12.07). יש לבחון לתום שנת 2016 את זכויות העובדים שהחלו לעבוד בתקופה כאמור בשני מישורים:

  • האם קיימת תביעה משפטית בנוגע לכספי הפיצויים של העובדים אשר החלו לעבוד אצל המעסיק לפי היום הקובע. במידה וקיימת תביעה כזו, יש לייעד סכום בקופה המרכזית לפיצויים למטרה זו- סכום זה יקרא "סכום במחלוקת".
    בנושא זה, יש לקבל הצהרה מהיועץ המשפטי של המעסיק.
  • יש לבחון את חבות הפיצויים ללא הסכום שיועד במידה וקיימת תביעה משפטית וכן, את היתרות אשר עומדות לזכות אותם עובדים בקופות האישיות על שמם בלבד. במידה וחבות הפיצויים עלתה על סך היתרות העומדות לרשות עובדים אלו יש לייעד סכום בקופה המרכזית לפיצויים עבור ההפרש- "סכום לעובדי 2007".
  1. הוראות המס החלות על מעסיק במשיכת כספים מקופת גמל מרכזית לפיצויים-
    במשיכת כספים מהקופה המרכזית לפיצויים, הסכום שנפדה יחשב כהכנסה חייבת לפי סעיף 3(ד) לפקודת מס הכנסה. קיזוז הפסדים כנגד הכנסה זו יעשה בתנאים המצטברים הבאים:
  • הסכום שנמשך אינו עולה על הסכום העודף הקופה המרכזית. הסכום העודף הוא ההפרש בין היתרה הצבורה בקופה המרכזית לבין 110% מהסכום במחלוקת בתוספת הסכום לעובדי 2007.
  • אין הכנסה אחרת ממנה ניתן לקזז את ההפסד.
  • המשיכה היא לפי לתקנות קופות גמל, חוזרי רשות שוק ההון ותקנון הקופה.
  1. קופה מרכזית לפיצויים-הוראות רלוונטיות לחברות המנהלות:
    בעלי קופות מרכזיות שאינם מעסיקים עובדים, יראו את היתרה בקופה המרכזית כהכנסה בידי בעל הקופה בשנת המס 2018, וזאת למרות שלא נמשכו כספים מהקופה.
    החל מיום 01.01.2019, על ריבית ורווחים הנצברים בקופות מרכזיות לפיצויים יחולו שיעורי המס והוראות ניכוי במקור, כאילו הופקו או נצמחו במישרין על ידי הבעלים של הקופה המרכזית.
    העברת כספים מהקופה המרכזית למעביד או למחליף של המעביד במקרה פטירה, פשיטת רגל או פירוק, תתבצע רק אם כל תביעות העובדים סולקו, קיימת התאמה לתקנון הקופה וכן ניתנה על כך החלטה שיפוטית.

 

מיסוי שוק ההון-החלטות מיסוי הנוגעות לחלוקת דיבידנד מוטב

רשות המיסים פרסמה לאחרונה מספר החלטות מיסוי הנוגעות להוראת חלוקת דיבידנד מוטב (דיבידנד מוטב בתקופה שבין 01.01.2017-30.09.2017-תקופת ההטבה).
כדי להיות זכאים ל"שיעור מס מוטב" בתקופה ההטבה יש לעמוד במספר תנאים באופן מצטבר:
1. הדיבידנד יחולק בתקופה הנ"ל.

  1. הדיבידנד יחולק מתוך הרווחים שנצברו בחברה עד ליום 31.12.2016.
  2. ממוצע ההכנסות של מקבל הדיבידנד בין השנים 2017-2019 לא יפחת ממוצע ההכנסות בשנים 2015-2016.
  3. הדיבידנד יחולק לבעל מניות מהותי בחברה.

במידה ותנאים אלו יתקיימו, תשלום המס בגין הדיבידנד יהיה בגובה 25% במקום 30% (בתוספת מס יסף במידה ויחול).

 

החלטת מיסוי 5016/17-חלוקה כנגד יתרות זכות
חברה מתכננת להכריז על חלוקת דיבידנד אשר מקורו ברווחיה שנצברו עד ליום 31.12.2016. בתקופת הוראת השעה ולאחר הכרזת הדיבידנד, בעל המניות מתכוון להלוות לחברה את סכום הדיבידנד בניכוי המס במקור בגין בדיבידנד. לבעל המניות אין יתרת חובה בחברה למועד הכרזת הדיבידנד. לאחר שהלווה בעל המניות את סכום הדיבידנד לחברה הוא יעמוד ביתרת זכות.
על מנת שהדיבידנד יחשב כמוטב לפי הוראת השעה יש לעמוד בתנאים הבאים:

  • המס נוכה מהדיבידנד המוטב והועבר לפקיד השומה עד ליום 15 באוקטובר 2017.
  • הדיבידנד בניכוי המס כאמור, נרשם בספרי החברה כהלוואה או יתרת זכות לבעל המניות.

המשמעות היא שאירוע של חלוקת דיבידנד ללא משיכת הכספים בפועל (למעט תשלום המס) אפשרי ויחשב כחלוקת דיבידנד מוטב.

 

החלטת מיסוי 3232/17-פרישה מהחברה המחלקת
בעל מניות מהותי הנו בגיל פרישה, פרישתו תהיה במהלך שנת 2017. מתוקף עבודתו בחברה יקבל בעל המניות עם פרישתו פיצויי פרישה וקצבה מקופות הפנסיה אליהן הפריש. בכוונת חברה זו לשלם דיבידנד בתקופת ההטבה.
נקבע על ידי רשות המיסים כי הכנסות מפיצויים וקצבה, המתקבלות בידי בעל המניות לאחר הפרישה בשנות המס 2017-2019, ייחשבו כאילו התקבלו הכנסות אלה בעקיפין מהחברה המחלקת את הדיבידנד לצורך חישוב ממוצעי ההכנסות כאמור לעיל.
החלטת מיסוי 1728/17-מניות שהתקבלו בירושה
בעל מניות בחברה הוריש את מניותיו לאחר בשנת 2016, המוריש עבד בחברה וקיבל הכנסות עד למועד פטירתו.  האחר שאליו הועברו המניות בירושה הנו בעל מניות מהותי. ליורש-בעל המניות המהותי-לא היו הכנסות מהחברה בשנים 2015 ו-2016.
החברה ביקשה לדעת מהו אופן חישוב תנאי ממוצע ההכנסות לצורך בחינת הזכאות לקבלת דיבידנד מוטב בהתאם להוראת השעה.
נקבע על ידי רשות המיסים כי לצורך חישוב תנאי ממוצע ההכנסות בהוראת השעה יחושבו ההכנסות שהתקבלו על ידי בעל המניות היורש בלבד.
יודגש כי בחישוב תנאי ממוצע ההכנסות של בעל המניות היורש לא יילקחו בחשבון הכנסות המוריש מהחברה מחלקת הדיבידנד מהשנים 2016-2015.

 

מבחן זמן השהייה בחו"ל אינו המבחן העיקרי לקביעת התושבות
פס"ד (ב"ל) בני הזוג רובינשטיין

 

סעיף 76 לחוק ביטוח לאומי קובע כי עובד שכיר שנשלח לעבוד בחו"ל מטעם מעסיק ישראלי, יפסיק להיות מבוטח בתום חמש שנים, אלא אם המוסד לביטוח הלאומי אישר את הביטוח לתקופה העולה על האמור.
בחינת עניין תושבות לחוק ביטוח לאומי נדונה בפסק דין שניתן על ידי בית הדין לעבודה בעניינם של בני הזוג רובינשטיין.

עובדות המקרה:
בני הזוג רובינשטיין עלו לישראל בנובמבר 92' וקיבלו מעמד של עולים חדשים ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. במהלך שנות ה-90' רכשו בני הזוג דירה. בשנת 2009 נשלחה גב' רובינשטיין ע"י האיגוד העולמי ליהדות לשמש כרבה בקהילה היהודית ברוסיה לתקופה של 3 שנים. משכורתה שולמה על ידי האיגוד לחשבון הבנק הישראלי שלה לרבות המסים.
חוזה העבודה הוארך בתקופה כוללת נוספת של 3 שנים.
במהלך השהות בחו"ל, בני הזוג שילמו את כל חשבונותיהם בארץ, לא מכרו את דירתם בישראל ושכרו דירה בחו"ל.
בסוף שנת 2015, התברר לבני הזוג כי תושבותם בוטלה וכי הם אינם מבוטחים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

טענות הצדדים:
בני הזוג רובינשטיין טענו כי למרות שהותם הממושכת בחו"ל, לא העתיקו את מרכז חייהם לרוסיה, וכן זיקתם זיקתם לארץ ישראל לא נותקה פיזית ורוחנית שכן עבודתה של גב' רובינשטיין הייתה זמנית ותכננו לחזור בסיום חוזה העבודה.
טענות ביטוח לאומי-המבוטחים אינם תושבי ישראל החל מסוף 2014. אין ראיה לכך כי חוזה העבודה עתיד להסתיים בשנת 2017 והוא מתארך מעת לעת.
הכרעת הדין:
תושבות נקבעת לפי בחינת "מרכז החיים" במבחן כפול של היבט סובייקטיבי ואובייקטיבי. מבחן זה נקבע לפי "מירב הזיקות". הזיקות במקרה המדובר הן: קיום נכסים בישראל, מקום מגורי המשפחה הקרובה, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום האינטרסים הכלכליים, מטרות השהייה בחו"ל וכן מצגים אישיים המצביעים על כוונתו של המבוטח.
לאחר שבחן בית הדין לעבודה את כל הנסיבות העובדתיות, הוחלט לבטל את החלטת המוסד לביטוח לאומי מהסיבות הבאות:

  • גב' רובינשטיין יצאה מהארץ למשרת עבודה בחו"ל ויש לראות בכך מאין שליחות.
  • הסיבה להארכת חוזה עבודתה הייתה העובדה שלא נמצא מחליף לגב' רובינשטיין.
  • בית הדין התרשם כי מרכז חייהם הרוחני והפיזי של בני הזוג היה בישראל וזאת למרות שבני הזוג שהו בחו"ל. שהייתם בחו"ל נבע מאופי עבודתה של גב' רובינשטיין.

 

  • מומלץ לבחון את היבטי השליחות הכלולים בחוק ביטוח לאומי וחוק הבריאות הממלכתי בטרם שליחת עובד ישראלי לעבוד בחו"ל מטעם מעסיק למשך תקופה מסוימת.


מחשבון לחישוב נקודות זיכוי

בחוזר מאי הזכרנו כי פורסמה הוראת שעה, לפיה יוגדל מספר נקודות הזיכוי אשר ניתנות להורים עבור ילדיהם עד גיל חמש, לשנים 2017 ו-2018 בלבד.

רשות המיסים פרסמה מחשבון לחישוב נקודות הזיכוי. בקישור המצורף.