ניתוח פסק דין: מכון ויצמן למדע נ' פקיד שומה פתח תקווה – התיישנות שומה והנחיית סביון (יוני 2021)

רקע

פ"ש פתח תקווה (להלן "המשיב") הגיש בקשה לדחייה על הסף של המרצת פתיחה שהגיש מכון ויצמן למדע (להלן "המבקש").

פתיחה שהגיש מכון ויצמן למדע במסגרת המרצת הפתיחה ביקש המבקש כי בית המשפט יצהיר כי שומה שהוציא לו פקיד שומה פתח תקווה ביום 30.09.2020 בגין שנת 2015, הוצאה שלא כדין ולכן היא בטלה.

 

עיקרי טענות

להלן טענות המשיב:

  1. פקודת מס הכנסה קובעת הליכים ייחודיים לערעור על החלטות המשיב, מהם אין מקום לסטות. בקשת הדחייה על הסף נשענת בעיקר על כך שבפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], נקבעו הליכים ייחודיים לערעור על החלטות המשיב, מהם אין לטענת המשיב מקום לסטות. בהתאם להליכים אלה שנקבעו בפקודה, זמנו של ערעור לבית המשפט הוא רק אחרי סיומו של שלב ב' של דיוני השומה – לאחר שנדונה ונדחית השגה שהגיש נישום, והערעור נעשה בפני בית המשפט המיועד לכך ולא במסגרת תביעה אזרחית רגילה.
  2. הליך של המרצת פתיחה אינו מתאים לבירור המחלוקות שבין הצדדים.

להלן טענת המבקש:

מדובר במקרה חריג, המעלה שאלה בעלת חשיבות עקרונית, אותה נכון וראוי להביא לפתחו של בית המשפט בדרך של בקשה לפסק דין הצהרתי, ולא להמתין ולפסוע בדרך הקבועה בפקודה.

השאלה העקרונית העולה הינה היא מה דינה של שומה שהוּצאה מכוח סעיף 145(א)(2)(ב) לפקודה אשר ההליכים בה הֵחלו פרק זמן קצר לפני מועד התיישנותה?

בהתאם להוראות סעיף 145(א)(2) לפקודה, פקיד השומה רשאי, תוך 4 שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו דו"ח, להוציא שומה לפי מיטב השפיטה. בהתאם להוראות סעיף זה ובנסיבות המקרה דנן, המשיב היה רשאי להוציא למבקש שומה לשנת 2015 עד ליום ה- עד ליום 30.09.2020.

ביום ה-21.02/2016 הוציאה גב' מירי סביון, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, הנחיה שכותרתה "הטיפול בנישום לפני מועד התיישנות השומה – הנחיות לפעולה" (להלן: "הנחיית סביון"). בהנחיית סביון הוחלט כדלקמן:

בשל החשיבות לעריכת שומה מקצועית ומעמיקה ומתן הזדמנות סבירה לנישומים ומייצגים להשמיע את טענותיהם, הוחלט על ידי רשות המסים כי בכדי לערוך שומה לשנת מס פלונית יש להתחיל בהליכי ביקורת גלויים משמעותיים (כגון: הזמנה לדיון, דרישת מסמכים, עריכת ביקורת בעסק וכדומה), לפחות חודשיים לפני מועד ההתיישנות של השומה.

מהנחיית סביון עולה כי על המשיב מוטלת הייתה החובה להתחיל בהליכי השומה הגלויים לשנת 2015 ,לכל המאוחר חודשיים לפני מועד התיישנות שומה זו – דהיינו בתאריך 30.07.2020 חרף זאת, המשיב פתח בהליכי השומה רק ב- 01.09.2020.

המבקש מדגיש כי התמונה לאשורה חמורה עוד יותר: הליכי השומה של ממש החלו למעשה רק בימים האחרונים של חודש ספטמבר, ימים בודדים לפני מועד התיישנות השומה.

פסיקת ביהמ"ש

אקדים ואומר את התוצאה אליה הגעתי: על אף שנראה לכאורה כי בהתנהלות המשיב

נפלו פגמים של ממש, המועד לבחינת הדברים וקביעת המשקל שיש לתת להם, הוא השלב

שקבע לכך המחוקק בפקודה – במסגרת ערעור שיוגש, אם יוגש, לאחר הדיון בהשגה

ודחייתה על ידי המשיב מבלי שעלה בידי הצדדים להגיע להבנות. הניסיון להקדמת

הבחינה השיפוטית לשלב בו טרם לובנה ונפרסה התמונה במלואה – קודם לבירורה בין

הצדדים במתכונת שקבע לכך המחוקק ושלא במסגרת השיפוטית שנקבעה לכך, דינו

להידחות.

 

לצפייה בפס"ד המלא לחצ/י כאן.

Frequently Asked Questions

1 מהי המחלוקת המרכזית בתיק מכון ויצמן למדע נגד פקיד שומה פתח תקווה?

מכון ויצמן למדע מערער על שומת מס שהוצאה לו על ידי פקיד שומה פתח תקווה לשנת 2015, בטענה שהוצאה שלא כדין ולכן בטלה. המחלוקת נסובה סביב הליך משפטי תקין לערעור על שומה כזו.

2 מהן טענות פקיד שומה פתח תקווה לדחיית תביעת מכון ויצמן?

פקיד השומה טוען כי פקודת מס הכנסה קובעת הליכי ערעור ייחודיים ומחייבים, וכי המרצת פתיחה אינה ההליך המתאים. לטענתו, ערעור לבית המשפט אפשרי רק לאחר סיום שלב ב' של דיוני השומה ודחיית השגה.

3 מדוע מכון ויצמן למדע סבור כי המקרה שלו חריג ומצדיק פסק דין הצהרתי?

מכון ויצמן טוען כי המקרה חריג ומעלה שאלה עקרונית לגבי תוקפה של שומה שהוצאה מכוח סעיף 145(א)(2)(ב) לפקודה, במיוחד כאשר ההליכים החלו זמן קצר לפני מועד ההתיישנות. לכן, הם מבקשים פסק דין הצהרתי במקום ההליך הרגיל.

4 מהי הרלוונטיות של סעיף 145(א)(2) לפקודת מס הכנסה למקרה זה?

סעיף 145(א)(2) לפקודה מאפשר לפקיד השומה להוציא שומה לפי מיטב השפיטה תוך ארבע שנים מתום שנת המס בה נמסר הדו"ח. במקרה זה, השומה לשנת 2015 הוצאה ב-30.09.2020, היום האחרון לתקופה זו, מה שמעלה שאלות לגבי תוקפה ותזמון ההליכים.

בודק...