חוזר ספטמבר 2015

נוהל גילוי מרצון של נכסים והכנסות של ישראלים בחו"ל – הארכת הנוהל עד 30/6/16

 בחודש ספטמבר 2014, פרסמה רשות המסים נוהל גילוי מרצון לגבי נכסים והכנסות של ישראלים בחו"ל. לפי הנוהל הנ"ל, ישראלים המחזיקים נכסים מחוץ לישראל אשר לא דווחו בעבר, יוכלו להצהיר עליהם, לשלם עליהם מס כחוק וכן להיות חסינים מהליך פלילי (בתחום חוקי המס). הגילוי תלוי במספר תנאים, ועיקרם הוא שהבקשה נעשתה בכנות ובתום לב וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה.

הנוהל כולל שני מסלולים שנועדו להקל על הגשת הבקשות לגילוי מרצון ועיקרן:
1. הגשת בקשות אנונימיות – במסלול זה ניתן להגיש בשלב הראשוני בקשות ללא ציון פרטי הנישום על מנת לברר את חבות המס הנובעת מהבקשה. מובן כי עם בירור חבות המס הצפויה יידרש הפונה לציין את שמו של הנישום ופרטיו המלאים.
2. מסלול מקוצר – כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ₪, ניתן להגיש את הבקשה במסלול המקוצר בצירוף דוחות המס המתקנים הרלוונטיים. עם אישור הבקשה, יונפק לפונה שובר תשלום. עם תשלום השובר במועד, תימסר לפונה הודעה שלא תיפתח נגדו חקירה פלילית בנוגע למידע שמסר.

בעיקרון המועד האחרון להגשת הבקשות במסגרת הנוהל לגילוי מרצון הסתיים בספטמבר 2015. לאור הצלחתו של נוהל הגילוי מרצון ( לפי רשות המיסים, הוגשו עד כה יותר מ-3,800 בקשות שחשפו הון לא מדווח של יותר מ- 10.6 מיליארד ₪ ) החליטה הרשות להאריך את המועד האחרון להגשת בקשות, במסגרת הוראות השעה בנוהל,  עד ליום 30 ביוני 2016.

 

 

 

מס רכישה על רכישת דירה למגורים נוספת (חוק מיסוי מקרקעין שבח ורכישה , תיקון מס 81)

 

ביוני האחרון פורסם תיקון מספר 81 לחוק מקרקעין. התיקון עוסק במס רכישה על דירת מגורים נוספת. שיעור מס הרכישה על החלק שעד 4,800,605 ₪ יעמוד על 8%, ושיעור המס על החלק מעל 4,800,605 ₪ יעמוד על 10%. הוראת השעה תחול החל מיום 24.6.2015 ועד ליום 31.12.2020.

 

 

 

נקודות הזיכוי לפי סעיף 40 לפקודת מס הכנסה – משמורת משותפת מלאה של ההורים

ביוני האחרון הוגשה עתירה לבג"צ על ידי עמותת הורות משותפת, טובת הילד ואחרים, בעניין משמורת משותפת. העותרים ביקשו מבית המשפט שיבקש מרשות המיסים הסבר מדוע לא תדאג לכך שכאשר הורים חיים בנפרד ולהם הגדרה משפטית של משמורת משותפת, נקודות הזיכוי המוענקות בגין הילדים תחולקנה ביניהם אוטומטית ובאופן שווה, בכפוף להצגת אישורים מבית המשפט למשפחה. משמעות קיומה של משמורת משותפת מלאה הינה, כי הילדים נמצאים אצל כל אחד מההורים מחצית מהזמן וכי באותו הזמן כלכלתם המלאה של הילדים עליו. אין הכוונה למצב בו הורה רק תומך כלכלית בילדיו, הנמצאים אצל ההורה השני.

בחודש מאי 2014 רשות המיסים פרסמה חוזר ובו הנחיה בנוגע למשמורת משותפת מלאה של הורים. ההנחיה מפרטת את הטיפול בהענקת נקודות זיכוי בגין ילדים להורים שלהם הסדר משמורת משותפת מלאה, עפ"י סעיף 40 (ב) לפקודה. רשות המיסים נתנה הנחייה בפועל כיצד לפעול – על המבקשים לשכנע את פקיד השומה כי מתקיימת משמורת משותפת מלאה בין הורים המצדיקה את חלוקת נקודות הזיכוי בין ההורים. בפועל על ההורה להציג בפני פקיד השומה פסק דין המאשר כי ההורה מחזיק במשמורת משותפת מלאה על ילדיו, וכן שני ההורים יגישו דוח שנתי על הכנסותיהם לרשות המיסים ויצרפו לדוח את הסכמתם לחלוקת נקודות הזיכוי בגין הילדים.

בעתירתה, טענה העמותה שבית המשפט למשפחה הגדיר הורים אלו כהורים שווים לכל דבר ועניין, ולכן גם על רשות המיסים לדאוג לכך שהם יהיו שווים. לטענתה, הגשת דו"חות שנתיים על ידי שני ההורים מהווה אפליה בין זוגות אלו, לבין יתר האוכלוסייה המקבלת את נקודות הזיכוי אוטומטית. כמו כן היא טענה שעל מנת ששני ההורים יגישו דו"חות שנתיים נדרשת הסכמתם לכך, וברור מאליו שיש בכך ניגוד לאינטרס של האם, שמירב נקודות הזיכוי מוענקות לה, ומאליו מתבקש שהיא תסרב להגיש דו"ח שכזה, אלא שבכך תמנע האם מהאב את האפשרות לקבל את נקודות הזיכוי המגיעות לו.

בעקבות העתירה הקפיאה רשות המיסים את הוראות החוזר הנ"ל עד לסיום עבודתן של הוועדות הציבוריות הבוחנות את נושא מזונות הילדים ואת האחריות ההורית בגירושין.

 

שינוי שיעור המע"מ ל 17%

החל מיום 1 לאוקטובר 2015 , שיעור מס ערך מוסף (מע"מ) יעמוד על 17% (במקום 18% , שיעורו כיום).

 

 

ניכוי מס תשומות של הוצאות ששימשו לטיפול בהגשת בקשה לקבלת מענקים ממשרד הכלכלה

לאחרונה, חברה בע"מ פנתה באמצעות יועצים חיצוניים למשרד הכלכלה וביקשה לקבל מענק למו"פ מהמדען הראשי. המדען הראשי אישר את הבקשה.

החברה הגישה בקשה לרשות המיסים בבקשה לאישור ניכוי מס תשומות בגין היועצים שסייעו לה בתהליך הגשת הבקשות למדען.

רשות המיסים סירבה לאשר את הבקשה ונימקה זאת בהחלטת מיסוי 5738/15.

בעיקרון, לפי סעיף מספר 12 לחוק מס ערך מוסף, תמיכה או תרומה שעוסק מקבל, נחשבים כהכנסה ויהיו חייבים במס. יחד עם זאת, יש רשימה סגורה של מקרים שעליהם החוק לא חל, וביניהם תמיכה מהמדען הראשי. לפי סעיף 41 לחוק מע"מ, ניתן לנכות מס תשומות רק כנגד עסקה החייבת במע"מ ולכן לא ניתן לנכות מס כאמור. כמו כן, גם בית המשפט קיבל כבר את עמדת רשות המיסים ( פס"ד אבי צמיגים בע"מ נגד ממונה אזורי מס ערך מוסף חיפה), במקרה הנ"ל החברה ביקשה לאשר ניכוי מס תשומות בגין עו"ד שסייע לה בבקשה לקבלת פיצויים. בית המשפט קבע כדלקמן, "מסקנתי היא שמס התשומות על שכר טרחת עורכי-הדין שימש לצורך קבלת הפיצויים. מאחר שקבלת הפיצויים איננה חייבת, ולא חויבה, במע"מ, הרי כאמור אין להתיר את מס התשומות בניכוי". למעשה עמדת רשות המיסים ובית המשפט היא, שבמקרים אלה החברה היא הצרכן הסופי של השירות הנ"ל ולכן מוצדק כי החברה תישא במס העקיף המוטל על צריכת השירות הזה.