חוזר ספטמבר 2017

מסלול ההצהרה בדבר תשלום לתושב חוץ

רשות המסים פרסמה לאחרונה כי תשיק מסלול ירוק אשר יאפשר ביצוע העברות כספים לחו"ל לצרכי השקעות בחו"ל או למתן הלוואות בחו"ל, באמצעות הצהרה בבנק בלבד.

במקרים רבים, העברות כספים לתושבי חוץ בחו"ל באמצעות תאגידים בנקאיים מחייבות אישור ניכוי מס במקור של פקיד שומה, למעט מקרים בהם נקבע כי תשלומים אלו פטורים מניכוי במקור.
במטרה להקל על תושבי ישראל אשר משקיעים בנכסים בחו"ל, רשות המסים תאפשר את העברת התשלומים בפטור מניכוי מס במקור על ידי מילוי טופס הצהרה אשר ימולא בסניף הבנק (או באופן מקוון במערכת הבנקאית). על מנת להבהיר מדובר בטופס שנמסר לבנק ולא לרשות המיסים והבנק יהיה אחראי לבדיקה שהטופס מולא באופן נאות.
התאגידים הבנקאיים יהיו רשאים להעביר תשלומים לתושב חוץ, על סמך הצהרת המשלם בטופס האמור וזאת בכפוף לעמידה בתנאים המצטברים הבאים:
1. העברת התשלום היא לתושב מדינת אמנה ולחשבון בנק במדינת אמנה.
2. התשלום יבוצע עבור אחד מהבאים: השקעה במניות חברה, השקעה בנדל"ן בחו"ל, השקעה בנכסים מוחשיים אחרים בחו"ל, מתן הלוואות לתושב חוץ ומתן הלוואת בעלים לחברה.
3. מילוי טופס ההצהרה ושמירתו על ידי התאגיד הבנקאי.
הטופס יימסר לרשות המסים מהתאגידים הבנקאיים במידה והרשות תדרוש זאת.

לחצ/י לצפייה בטופס ההצהרה.
פריסת הכנסה מהיוון קצבת אובדן כושר עבודה
לאחרונה, ניתנה החלטה על ידי כב' השופט מגן אלטוביה בעניין פלוני בבית המשפט המחוזי בת"א לשאלה- לכמה שנות מס ניתן לפרוס סכום הכנסה שהתקבל עקב היוון קצבת אובדן כושר עבודה.
רקע– על פי הוראות סעיף 3(א) לפקודת מס הכנסה, סכום שהתקבל בעקבות כיסוי לאובדן כושר עבודה מהווה הכנסה פירותית החייבת במס שולי לפי סעיף 121 לפקודה, בין אם הסכום התקבל כקצבה ובין אם התקבל כסכום מהיוון חד פעמי.
קצבה המשולמת בגין אובדן כושר עבודה תחשב כ"הכנסה מיגיעה אישית" מכוח ההגדרה בסעיף 1 לפקודה.
ב-2003 חלה פלוני ותבע פיצוי בגין אובדן כושר עבודה על רקע מחלתו. לאחר תחשיבים שונים הוחלט ע"י חברת הביטוח כי סכום הקצבאות המהוון הינו סך של 1.2 מיליון ש"ח, לתקופה של 2007-2025, התובע קיבל את הסכום הנ"ל כסכום חד פעמי מחברת הביטוח.
טענות- לטענת פקיד השומה יש לייחס את ההכנסה לשנה בה התקבלה. ע"פ הוראות סעיף 8(ג)(3) לפקודה ניתן לפרוס את ההכנסה הנ"ל על פני 6 שנים משנת המס בה התקבלה ההכנסה.
לטענת המערער, ההכנסה מהיוון הקצבה מתייחסת ל-20 שנות אובדן כושר עבודה ובשל כך ניתן לפרוס את ההכנסה על פני כל התקופה, כלומר ל-20 שנה.
קביעת בית המשפט- בית המשפט פסק  כי הדבר הנכון לעשות במקרה הנ"ל הוא לפרוס את ההכנסה המגלמת היוון קצבת כושר עבודה לתקופה של 20 שנה בהתבסס על ההלכה שנקבעה בפס"ד שרל שבטון. שם נקבע כי הפריסה מתוקף סעיף 8(ג)(3) היא פריסה מהותית ונועדה להשוות את מעמדו של הנישום אשר קיבל הכנסה מיגיעה אישית בסכום חד פעמי, לנישומים אשר היו מקבלים הכנסה עיתית המתפרסת על פני מספר שנים.
בנוסף, קבע בית המשפט כי הפריסה "דוחה" רק את תשלום המס ולכן ההכנסה הנדחית תישא ריבית והפרשי הצמדה מיום התקבול כולו ועד לשנת המס אליה יוחס חלק מההכנסה.

הכרה באשת בעל שליטה כעובדת לעניין חישוב דמי אבטלה
באוגוסט 2017 קיבל בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של מבוטחת פלונית לעניין דמי אבטלה.
רקע חוקי– לפי סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, לא יחולו על "בעל שליטה בחברת מעטים" הוראות פרק ז' לחוק (ביטוח אבטלה).
בעבר, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי זכאות לדמי אבטלה של אשת בעל שליטה תיבחן בשני מבחנים:
1. בחינת שליטה עקיפה (שליטה עקיפה "מקלקלת" את האפשרות לקבלת דמי אבטלה).

  1. בחינת יחסי עובד-מעביד (קיום יחסי עובד מעביד – מחזק את האפשרות לקבלת דמי אבטלה).
    עובדות וטענות הצדדים- בעלה של המבוטחת היה בעל מניות בחברה אשר הפעילה בית קפה החל משנת 2005. המבוטחת החלה לעבוד בחברה החל משנת 2007, קיבלה מהחברה שכר ושולמו בעדה דמי ביטוח לאומי.
    ב-2009 ילדה המבוטחת וקיבלה דמי לידה לפי החוק.
    ב-2014 בעלה של המבוטחת מונה לתפקיד בכיר בחברה. שנה לאחר מכן, מכרה החברה את בית הקפה לצד ג' והעובדים פוטרו.
    המבוטחת הגישה תביעת אבטלה, אשר נדחתה בטענה כי המבוטחת שמשה בעקיפין כבעלת שליטה בחברה בעצם היותה קרובה לבעל השליטה.
    דיון והחלטה- תפקיד המבוטחת במסעדה כלל את ניהול המסעדה, טיפול בלקוחות, עובדים, הזמנות וכיוצא באלה. מצד שני, נשמעו עדויות כי ניהלה המבוטחת את בית הקפה יחד עם עובד אשר היה במעמד ניהולי, נעשתה בניהם חלוקת משמרות ושכרם היה דומה, בעוד שניהולו של בעלה של המבוטחת הצטמצם. בנוסף, המבוטחת הייתה אחראית על הנהלת החשבונות בחברה ורישום המחאות.
    זכאותה של המבוטחת לדמי אבטלה נבחנה בשני המבחנים:
    1. בחינת שליטה עקיפה- המבוטחת אינה בעלת מניות בחברה, אלא בעלה. לא הוצגו ראיות לכך שקיימת למבוטחת שליטה בחברה בפועל. הנושא של ביצוע הנהלת חשבונות וחתימה על המחאות הינו בגדר נוהל שאינו חורג מתפעול שוטף של החברה.
    2. בחינת יחסי עובד-מעביד- בשנת 2009 שולמו למבוטחת דמי לידה ולא קיימת ראייה לכך שבעקבות הלידה חל שינוי באופן עבודתה.
    לאור המבחנים הנ"ל, נפסק ע"י בית הדין לעבודה כי אין לראות במבוטחת כ"בעלת שליטה בחברת מעטים" וכן קיימים יחסי עובד-מעביד בינה לבין החברה. בעקבות זאת תביעת האבטלה של המבוטחת התקבלה.