פברואר 2015

נושא 1: הכנסות זקיפת שווי רכב

רשות המיסים הוציאה ב 21/10/14 חוזר בנוגע למיסוי שווי שימוש ברכבי מעביד.

החוזר מפרט את השינויים בהנחיות רשות המיסים באשר לרכבי מאגר של מעביד.

החוזר מאפשר שתי הקלות לגבי כלי רכב של מעביד שאינם משויכים לעובד מסוים. מדובר בכלי רכב שהשימוש בהם הוא שוטף ובמצב שלא הוצמד רכב אחר לעובד הנל. והכל בהתאם לנסיבות כדלהלן :

  1. אם הרכב נותר בידי העובד ללילה לצורך חניה בביתו באופן חד פעמי בחודש, ביום שהעובד עבד עד שעות הלילה, לא בסופשבוע, ובאופן אקראי ולא שיטתי – במקרה הזה בלבד אין צורך לזקוף שווי לעובד.
  2. במקרים שהרכב נשאר אצל העובד יותר מפעם בחודש, ייזקף שווי שימוש יחסי על פי היחס שבין מספר הימים שהרכב נותר ברשות העובד ללילה לבין מספר הימים בחודש, ובלבד שהתקיימו כל התנאים :
    א. הרכב הועמד לרשות העובד עד 10 ימים בחודש, ועד 100 ימים בשנה קלנדרית.

ב. לא הועמד לרשותו של העובד רכב אחר באותו חודש ( אין לו רכב צמוד).

ג. לא מדובר ברכב המוצמד לעובד אלא ברכב המיועד לפעילויות שוטפות.
ד. הרכב נותר אצל העובד רק בשעות הלילה ( החל מתום יום העבודה של העובד ) והוחזר למחרת בבוקר למקום העבודה
ה. הרכב נשאר אצל העובד באופן אקראי ולא קבוע שיטתי בשל צרכי העבודה ועל פי אישור של הגורם המוסמך במקום העבודה.
ו. הרכב לא נמצא בידי העובד החל מסוף יום ה' ועד יום א', בחגים, ימי חופשה, מחלה או בכל יום היעדרות מהעבודה.

בהקשר זה, יש לציין את פס"ד עיריית מעלה אדומים, שלפיו מעסיק יכול לסתור את החזקה הקיימת בדין באשר להכרה בהוצאות רכב. בפסק הדין העירייה הוכיחה כי רכבים מסוימים שימשו בפועל למטרת עבודה, ולא למטרות פרטיות, על אף שהם שימשו לנסיעה מהבית לעבודה וחזרה.

יודגש, כי בכל מקרה שאינו עומד בכללים הנל, יש לזקוף שווי שימוש חודשי מלא.
במידה ועומדים בתנאים הנ"ל, על המעביד לקיים רישום ותיעוד באשר לקיום התנאים.

 

 

 

נושא 2: גנב שמחזיר כסף זכאי להחזרי מס ? לפי פס"ד של העליון, התשובה יכולה להיות חיובית

בעירעור שנדון בפני בית המשפט העליון בעניינם של אברהם הירשזון, שר האוצר לשעבר שהורשע ב 2009 בגניבה של כספי הסתדרות העובדים הלאומית, ואילנה דמארי, שהורשעה בגניבת כספים ממכבי שירותי בריאות ( להלן "המערערים" ), נקבעו מספר הלכות מעניינות ואף מרחיקות לכת: הכספים הגנובים אמנם הוחזרו על ידי הגנבים לקורבנות הגניבה בעקבות פסק דין אך פקיד השומה הוציא למערערים שומה בגין שנות המס בהן בוצעה הגניבה, וחייב אותם לשלם מס על ההכנסה הזו. המערערים פנו תחילה לבית המשפט המחוזי, וזה קבע כי למרות שהם השיבו את הכספים, הכספים הנ"ל הינם "הכנסה חייבת" בשנת הגניבה, והחזרתם מוכרת כ"הוצאה" בשנת המס בה הוחזרו בפועל.
בית המשפט העליון דן בשאלה, מה הדין מבחינת מס של כספים שנגנבו והוחזרו במסגרת הליך משפטי ? באיזה שנה ניתן לקזז אותם ?
המערערים שילמו מס על הגניבה ( הוכרה בתור "הכנסה" בשנת ביצוע העבירה) , אלא שלימים הם החזירו את הכספים שהם גנבו ואז כביכול הם יכולים לקבל החזר ממס בגין ה"הפסד" שנוצר לעסק שלהם. בית המשפט הדגיש ראשית, שכספים גנובים הם הכנסה חייבת במס. בית המשפט דן בשאלה למתי יש ליחס את ההוצאה  שנובעת מהחזר הגניבה  – האם לשנת המס של הגניבה, או לשנת המס שבה בוצע ההחזר. העליון קבע בפסק דין תקדימי סוג של דרך ביניים – מחצית מההחזר תיוחס לשנת הגניבה ומחצית מההחזר תיוחס לשנת ההחזר של כספי הגניבה.
משמעות פסק הדין היא, שבפעם הראשונה נקבע כי ניתן, אמנם בדרך עקיפין, לקזז הפסדים שנוצרו בשנים מאוחרות  כנגד רווחים בשנים קודמות, דבר שלא היה לו תקדים ורע בעולם המיסים בישראל לפני כן.
נושא 3: ייחוס מוניטין למפיץ

בית המשפט המחוזי בתל אביב עסק באחרונה בערעור שהגישה "ברק גז" בע"מ (להלן – "המערערת") נגד "פזגז". במקרה הנ"ל, היה הסכם בין פזגז לבין ברק גז (שעסקה כמשווקת גז באיזור בני-ברק), שבו הסכימו הצדדים על העברת פעילותה של ברק גז לפזגז והתחייבותה שלא לעסוֹק בחלוקת גז באיזור בני-ברק במשך שנה וחצי כנגד תשלום.

לטענת ברק גז, התשלום שקיבלה מפזגז במסגרת ההסכם מהווה תשלום בגין מוניטין.

השופט מגן  אלטוביה דחה את הערעור, וקבע, כי לברק גז לא היה מוניטין כספקית גז, מסיבות שונות.

בית-המשפט הוסיף כי הגם שהתחייבות לאי-תחרות – דוגמת התחייבותם של בעלי המניות במערערת שלא להתחרות בפזגז – מלמדת עקרונית על מכירת מוניטין, אין די בהתחייבות האמורה, בנסיבות העניין, כדי להטות את הכף לטובת המערערת. לאור האמור, התשלום שקיבלה המערערת מפזגז אינו בעד מוניטין אלא תשלום בגין מכירת זכויות הפצת גז של פזגז.

 

על פס"ד זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

במסגרת הדיון על הערעור, בית המשפט העליון ניתח באופן כללי את מושג ה"מוניטין" ודן בשאלה האם מפיץ יכול לקנות מוניטין וענה על שאלה זו בתשובה חיובית.

בית המשפט הסביר שהמערערת צברה לאורך השנים מוניטין לא מבוטלים כמפיצת גז באזור ההפצה וכי ההסכם מקנה  לפזגז את השימוש באותו מוניטין; אי לכך קבע בית המשפט כי אפשר  לייחֵס חלק מן התמורה בשיעור 25% ששולמה בעסקה למכירת מוניטין.

 

 

נושא 4: פורסמו שיעורי הריבית המעודכנים לגבי סעיפים 3(ט) ו-3(י) לפקודת מס הכנסה

בינואר 2015 פורסמו שיעורי ריבית מעודכנים בסעיפים הנל.

שיעור הריבית לעניין סעיף 3 (י) יהיה בשנת 2015 3.05%.
הסעיף עוסק בעיקרו בהלוואות בין צדדים קשורים.

שיעור הריבית לעניין סעיף 3 (ט) יהיה בשנת 2015 4.07%.
הסעיף הזה עוסק בקבלת הלוואה בריבית נמוכה או ללא ריבית כלל.

 

מטרת ידיעון זה להביא לידיעתכם מידע פיסקאלי מעודכן. אין להסתמך על האמור לעיל, מבלי להיוועץ בשותף המטפל.

 

בכבוד רב,

ורדי, ברוקנר, אינגבר, רוזנצוויג

רואי חשבון