חוזר פברואר 2020- האם "רווחים הראויים לחלוקה" חלים בנסיבות מכירת מניות של חברה זרה

רקע

חברת דלק הונגריה הינה חברה תושבת ישראל המכרה את מניותה של דלק ארה"ב שהינה חברה אמריקאית תושבת ארה"ב לצורכי מס שהוקמה על-ידיה בשנת 2001.

במסגרת חישוב רווח ההון טענה דלק הונגריה שיש למסות את כספי המכירה בשיעור המס שהיה חל אילו הם היו מתקבלים כדיבידנד לפי סעיף 94ב לפקודה.

סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה קובע כי בעת מכירת המניות יראו את "הרווחים הראויים לחלוקה" כאילו חולקו כדיבידנדים בטרם המכירה.

טענת דלק הונגריה

תכלית סעיף 94ב לפקודה היא שמירה על אדישות מיסויית בין שתי הדרכים למימוש רווחיה הצבורים של חברה – מכירת מניות או חלוקת דיבידנד.

טענת פקיד השומה

סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה אינו חל כאשר מדובר ברווחים שנצברו בחברה זרה, ולכן אין מקום להכיר לחברה הזרה ב-"רווחים ראויים לחלוקה" לפי החלופה המיסויית שלטענתו מוגדרים במסגרת סעיף 94ב לפקודה כאלה שנתחייבו במס בישראל.   

החלטת בית המשפט

למרות שבית המשפט המחוזי קיבל את טענת דלק הונגריה וקבע כי אין הצדקה לערוך הבחנה בין טיפול המס ברווחי חברת בת זרה כאשר הם מחולקים, לבין טיפול המס בהם כאשר המניות נמכרות והרווחים נותרו בחברה.

בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של פקיד השומה וקבע כי במכירת מניות חברה זרה, לא ניתן לחשב רר"ל בגין רווחי החברה הזרה שלא חולקו.

לדברי השופט: הגדרת מס בסעיף 1 לפקודה מובחנת ממסי חוץ המוגדים בסעיף 199 לפקודה ומהגדרות אלו אנו למדים כי יש להוציא מגדרי הרר"ל רווחים צבורים של חברה זרה, שלא נתחייבו במס בישראל.