כחלק מהתמודדותה של רשות המיסים עם תופעת "חברות הארנק" ובמסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית, קבעה כי משיכות בעלים מהחברה ללא הגבלה כמו בעבר אינן מותרות יותר. כלומר, מי שהוא בעל מניות המחזיק יותר מ 10% ומעלה מהון המניות של החברה או קרובו, ומשך סכום של מעל 100,000 ש"ח יחויב בדיווח.
אם בעבר בעל מניות היה מושך כספים מהחברה, מעבר לשכר הנטו שלו, כרטיסו היה נכנס לחובה והסכום הנ"ל היה נחשב כהלוואה מהחברה, ואותו בעל מניות מהותי לא היה משלם בגינו מס. ורק לעיתים במסגרת ביקורת של רשויות המס, היתרה הייתה מגיעה לכדי מס דיבידנד או כמשכורת.
במידה ובעל המניות ישיב לחברה את הכספים עד למועד החיוב ולא ימשוך אותם מחדש בתוך שנתיים מהמועד שהחזיר אותם, אלא באופן חד פעמי לתקופה של עד 60 ימים, יהיה בעל המניות פטור ממס על משיכות הכספים.
אם הכספים נמשכו בחזרה לתקופה העולה על 60 ימים, תיחשב משיכת הכספים להכנסה בידי בעל המניות ממועד המשיכה המקורי.
כספים שנמשכו בגובה יתרת זכות של בעל המניות בספרי החברה לא יחויבו במס, בתנאי שיתרת הזכות לא תיפרע בתוך 18 חודשים ממועד המשיכה.
בנוסף, במקרה בו הועמד נכס על ידי חברה לשימושו של בעל מניות מהותי, יראו אותו כאילו נמכר על ידי החברה לפי שווי השוק בכפוף להנחיות שנקבעו.
במידה והנכס שהועמד לרשותו של בעל המניות, הוחזר לפני תום השנה (עד מועד החיוב) ולאחר מכן הועמד לשימושו מחדש בתוך שלוש שנים ממועד ההשבה, לא יחשב כנכס שהושב.
אם הועמד הנכס לשימוש המחדש, אירוע המס ייקבע מהתאריך בו הועמד לראשונה הנכס לשימושו של בעל המניות.
מועד החיוב 31.12.2019 הנו בגין כספים שנמשכו ב-2018.
על סכום המשיכה יוטל מס:
-על פי שיעור המס החל על דיבידנד לגבי סכום המשיכה שאינו עולה על חלקו של בעל המניות ברווחים הראויים לחלוקה של החברה במועד החיוב.
-לגבי משיכה שהסעיף הקודם לא חלק עליה, תחשב המשיכה כהכנסת עבודה במידה ובעל המניות מועסק בחברה. במידה ואינו מועסק בחברה תחשב המשיכה כהכנסה מעסק או משלח יד ותחויב בשיעור מס שולי.