יוני 2012

נושא 1: מסלול סיוע חדש למפעלים שעיקר מכירותיהם בישראל

במטרה לעודד השקעות הוניות להגדלת הפריון במפעלים שעיקר מכירותיהם בישראל, פורסמו ביום 03.06.2012 הוראות מנכ"ל משרד התמ"ת בנוגע למפעלים שעיקר מכירותיהם בישראל.

לחברות שיעמדו בקריטריונים, יינתן מענק השקעה בשיעור של 20% מהיקף ההשקעות המאושרות עד לתקרה של 10 מיליון ₪.

הקריטריונים לקבלת המענק הינם, בין היתר:

  1. המכירות בישראל הינן מעל 75% מהכנסות המפעל.
  2. מיועד למפעלים המצויים באזורי סיוע, קרי אזורי עדיפות לאומית בהתאם לחוק ההתייעלות הכלכלית. כמו כן, מיועד למפעלים אשר ממוקמים בתחום ירושלים.
  3. הגדלת הפריון השנתי לעובד ב- 10% לפחות (פריון שנתי לעובד הינו סך ההכנסה החודשית הממוצעת מחולקת במספר העובדים החודשי).
  4. סכום המענק מיועד להרחבת מפעל קיים, העתקת מפעל לאזורי הסיוע וכן הקמת אתר חדש באזורי הסיוע.
  5. הבקשה תוגש באמצעות מכרז תחרותי.
  6. מיועד לחברות שלא מקבלות סיוע במסלולי המענקים והתעסוקה במרכז השקעות.

נושא 2: סעיף גדרון – תביעות פרילנסר

המדובר בתביעת עצמאי (להלן: "פרילנסר") בבית הדין לעבודה בדרישה להכיר בו כעובד שכיר על מנת לקבל את התנאים שהיה זכאי לקבל אילו היה עובד שכיר מן המניין, כגון: פיצויי פיטורין, הפרשות סוציאליות, שעות נוספות, הבראה וכו'.

עסקים רבים מוסיפים בהסכם ההתקשרות עם פרילנסרים סעיף המכונה "סעיף גדרון" וזאת על מנת להגן על עצמם מפני תביעות כפי שהוסבר לעיל. סעיף זה קובע כי, במקרה של תביעה, התמורה לה יהיה זכאי התובע כשכיר תהיה נמוכה משמעותית מהתמורה שקיבל כפרילנסר. בנוסף, יהיה עליו להחזיר למעסיקו סכומים אותם קיבל ביתר.

על פי פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי, עובד שסווג באופן שגוי כ"עצמאי" יהיה זכאי לכל הזכויות הכספיות שנשללו ממנו (זכויות סוציאליות) על פי השכר המשוער שהיה מקבל אילו היה מוגדר מלכתחילה כ"עובד". כמו כן, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי אין נפקות לקיומו של סעיף "גדרון" בהסכם בין הצדדים אלא אם כן מדובר במצב של חוסר תום לב מצד המועסק (הפרילנסר).

נקבעו מספר מבחני עזר שיעזרו לקבוע האם מדובר בחוסר תום לב (תנאים מצטברים) :

  1. קיומו של פער ניכר (בדרך כלל מעל 50%) בין התמורה כעצמאי לבין השכר החלופי שייקבע על ידי בית הדין.
  2. הבחירה במתכונת התקשרות כעצמאי הייתה של נותן השירותים ולא של המעסיק.

חשוב לציין כי, גם אם יקבע בית הדין לעבודה כי הפרילנסר פעל בחוסר תום לב, הוא לא יחויב בסכום העולה על הסכומים שנפסקו לזכותו כתוצאה מתביעתו. מעסיקים רבים איימו על פרילנסרים במצבים דומים כי אם יתבעו הם עלולים למצוא את עצמם נדרשים לתשלום עקב פסיקת בית הדין. קביעה זו מגינה על הפרילנסר במצב זה.

נושא 3: חוזר מס הכנסה מס' 10/2011 – מיסוי כספי יורשים

על פי חוק הירושה נקבע כי, בעת פטירתו של אדם עוברים נכסיו והתחייבויותיו ליורשיו. מטרת חוזר זה הינה להבהיר את כללי המיסוי של הכנסות המתקבלות לאחר הפטירה.

להלן ההכנסות העשויות להתקבל לאחר פטירתו של אדם ואופן הטיפול המיסוי בהן :

1. הכנסות הנובעות מנכסי עיזבון

אלו הן הכנסות הנובעות מנכסים אשר הותיר המוריש ליורשיו, לדוגמא: ריבית מפיקדון בנקאי, דמי שכירות בשל נכס שהיה בבעלות הנפטר וכו'.

טיפול מיסויי – סעיף 20 לפקודת מס הכנסה קובע את יום הפטירה של האדם כנקודת הזמן אליה ייוחסו הכנסות אלו לנפטר. נציגו האישי החוקי של הנפטר יהא חייב במס בשל ההכנסות שיוחסו לנפטר עד למועד זה. מיום הפטירה ואילך יחשבו ההכנסות האלו של היורשים. שיעור המס שיחול יהא בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה.

2. הכנסות מעסק או משלח יד על בסיס מזומן

סעיף 3(ו) מתייחס להכנסות שהתקבלו לאחר סיום הפעילות של העסק או לאחר פטירת הנישום. הכנסות אלו, אשר לא חויבו אצל הנפטר ייחשבו כהכנסות היורשים. בפסק דין אריסון נקבע כי,

הוראות הסעיף מתייחסות להכנסות מעסק בלבד (סעיף 2(1) לפקודה) ולא כוללות הכנסות עבודה (סעיף 2(2) לפקודה).

טיפול מיסוי – הכנסה זו תיחשב בידי היורשים כהכנסה שאינה מיגיעה אישית. שיעור המס החל על הכנסה זו מוגבל ל- 40% וזאת על פי הוראות סעיף 125א לפקודה.

חשוב לציין : בפסק דין אברמסון נקבע כי פטור על פי סעיף 9(5) לפקודה שהיה לנפטר לא יחול על ההכנסה שיוחסה ליורש.

3. הפרשי שכר

הוראות סעיף 3(ו) שהוזכר בסעיף הקודם, אינן חלות על הכנסה מהפרשי שכר להם היה זכאי המוריש ולכן יראו אותם כהכנסות הנפטר. חשוב לציין כי, הכנסות אלו מהוות הכנסות שיוחסו לנפטר עד למועד פטירתו ולכן, על פי סעיף 120 לפקודה, לאחר מועד הפטירה יהא חייב בהם נציגו האישי החוקי של הנישום.

טיפול מיסויי –

א. הכנסות התקבלו לאחר פטירת הנישום אך בשנת הפטירה – ההכנסה תיחשב כחלק מהכנסתו האישית של הנפטר ושיעור המס יהא מוגבל ל- 40%, בהתאם לסעיף 125א לפקודה. בגין הכנסות אלו יובאו בחשבון נקודות זיכוי ופטורים להם היה זכאי הנפטר.

ב. הכנסות התקבלו בשנים שלאחר פטירת הנישום – ההכנסה תחשב כהכנסת הנפטר מיגיעה אישית בשנת קבלתה ותהא כפופה לשיעורי המס בסעיף 121 לפקודה ושיעור המס יהא מוגבל עד ל- 40% על פי סעיף 125א לפקודה. בגין הכנסות אלו לא יחושבו נקודות זיכוי ופטורים להם היה זכאי הנפטר.

4. מענק פטירה

על פי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורין נקבע כי, במקרה בו נפטר העובד, ישלם המעביד פיצויים לשאריו כאילו פיטר אותו. חשוב לציין כי, המונח "שארים" על פי חוק פיצויי פיטורים אינו בהכרח מקביל למונח יורשים כמשמעותם בחוק הירושה.

הכנסה זו לא תיחשב כהכנסת הנפטר ותהא מיוחסת לשארים הזכאים לה.

טיפול מיסוי – על פי סעיף 9(7א)(ב) לפקודה, יחול פטור ממס עד לגובה שתי משכורות אחרונות (23,320 ₪ בשנת 2011) מוכפל במספר שנות העבודה. יתרת המענק שאינה פטורה תיחשב

כהכנסה מיגיעה אישית של ה"שארים" ותחויב במס מוגבל לשיעור של 40% בהתאם להוראות סעיף 125א לפקודה.

נציין כי, בפני ה"שארים" קיימת האופציה לבקשת פריסה לאחור של כל סכום המענק החייב כהכנסת הנפטר בשנות המס שקדמו לפטירה עד וכולל שנה זו.

נושא 4: תיקון 189 לפקודת מס הכנסה – נקודות זיכוי למסיים תואר אקדמאי בתחום עיסוק בו נדרשת התמחות

על פי סעיף 40 ג' לפקודת מס הכנסה, יחיד שסיים את לימודיו לתואר אקדמי ראשון זכאי לנקודת זיכוי אחת ולמי שסיים לימודי תואר שני זכאי למחצית הנקודה, וזאת במשך כל שנה כמספר שנות הלימוד האקדמיות ולא יותר משלוש שנות מס. הזכאות תינתן החל משנת המס שלאחר השנה שבה הסתיימו לימודי התואר.

ביום 14 במרץ 2012, פורסם תיקון לסעיף 40ג' לפקודת מס הכנסה. על פי תיקון זה, רשאי יחיד שבתחום עיסוקו נדרשת התמחות, לבקש את נקודות הזיכוי החל משנת המס שלאחר השנה שבה סיים את ההתמחות ולא שנת המס שלאחר סיום לימודיו.

הזכאות תחול כל עוד יחל הנישום את ההתמחות לא יאוחר משנת המס העוקבת לשנת המס שבה סיים את לימודיו.

תחולת החוק הינה מיום 1.1.2012.