נובמבר 2014

נושא 1: מיסוי שווי שימוש ברכב מאגר

 

בחודש אוקטובר 2014 יצאה הנחיה של רשות המסים בישראל המפרטת את השינויים בהנחיות הקיימות באשר לרכבי מאגר של מעביד.

כמו כן, קובעת ההנחיה את אופן המיסוי של ההטבה הנובעת משימוש ברכבי מאגר.

 

רכב מאגר הוא רכב שאינו משויך לעובד כלשהו ואשר משמש לפעילות שוטפת של המעביד. קיימות מספר הגבלות נוספות לקביעת סיווג הרכב כרכב מאגר כגון: פעילות מחוץ למקום העבודה הקבוע, חריגה משעות העבודה הרגילות, ניהול רישומים מפורטים לצרכי ביקורת מס ועוד.

 

ההקלות שניתנו על ידי רשות המיסים, על פי ההנחיה, הינן:

  1. שימוש ברכב מאגר מעל פעם אחת בחודש –  יש לזקוף שווי יחסי לפי מספר הימים שהרכב נותר אצל העובד ללילה בחודש. על התנאים המצטברים הבאים להתקיים:
  • מספר הימים אשר רכב המאגר הועמד לרשות העובד (לרבות חניית לילה) לא יעלה על
    10 ימים בחודש קלנדרי או 100 ימים בשנה קלנדרית.
  • אין לעובד רכב צמוד אחר שהועמד לרשותו על ידי המעביד.
  • מדובר ברכב מאגר המיועד לפעילות השוטפת של המעביד ולא ברכב צמוד לעובד.
  • הרכב נותר ברשות העובד במהלך הלילה בלבד ויוחזר למחרת בבוקר למקום העבודה או להמשך ביצוע העבודה.
  • הרכב מועמד לשימוש העובד באופן אקראי ולא שיטתי והתקבל אישור הגורם המוסמך לכך.
  • הרכב לא נשאר אצל העובד במהלך סוף השבוע, חגים, שבתון, ימי חופשה, ימי מחלה או בכל יום היעדרות מהעבודה.

חשוב לציין כי באם המעביד אינו עומד באחד מן התנאים המצוינים לעיל, יש לזקוף שווי שימוש חודשי מלא.

כמו כן, על המעביד חלה החובה לנהל רישום ותיעוד לקיום התנאים.

 

  1. במקרה בו הרכב נותר בידי העובד ללילה לצורך חניה בביתו אין צורך לזקוף שווי לעובד במקרים הבאים:
  • מדובר במקרה חד פעמי בחודש ביום שבו עבר העובד עד לשעות הלילה
  • לא מדובר בסופי שבוע החל מיום חמישי בערב.
  • מדובר במקרה אקראי ולא שיטתי.

 

נושא 2: פס"ד בית המשפט המחוזי בעניין צור – האם יחיד ששהה בחו"ל פחות מ-3 שנים
נחשב לתושב חוץ?

בחודש אוקטובר 2014 פורסם פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה לעניין גברת יעל צור.

פסק הדין דן בסוגית קביעת סיווג תושבות ישראלית ליחיד אשר שהה בחו"ל מספר שנים לצורך מיסוי הכנסות מעבודה בחו"ל בישראל.

 

להלן עובדות המקרה:

  • גברת יעל צור (להלן: "המערערת") הינה אזרחית ישראלית אשר החלה לעבוד בשנת 2004 בחברת צים שירותי ספנות משולבים בע"מ (להלן: "צים").
  • בשנת 2005 קיבלה המערערת הצעת עבודה בחברת בת של צים, הממוקמת בהונג קונג.
  • בחודש נובמבר 2005 עזבה המערערת את ישראל ובחודש ינואר 2006 הצטרפה אליה משפחתה.
  • במהלך התקופה בהונג קונג שהו המשפחה בדירה אשר שכרה עבורם המערערת. את דירתם בישראל השכירו לשוכרים שונים עד לשנת 2010.
  • המערערת ציפתה לשהות בהונג קונג 5 שנים אך בפועל כבר בשנת 2008 הוחלט על סיום העסקתה בחברת הבת.
  • במהלך שהותה בהונג קונג, קיבלה המערערת את שכרה באמצעות חברת צים. חברת צים ניכתה במקור מהשכר מס הכנסה והתייחסה למערערת כתושבת ישראל בעלת הכנסה מיגיעה אישית שהופקה או נצמחה מחוץ לישראל.
  • במקביל, שילמה המערערת מס על הכנסותיה בהונג קונג.

 

עמדת המערערת:

לטענת המערערת, אינה חייבת במס בישראל על הכנסותיה מעבודתה בהונג קונג. לאור זאת, הגישה בקשה להחזר מס בגין תקופה זו.

 

עמדת פקיד השומה:

המערערת הינה תושבת ישראל בשנים המדוברות ולא התקיימו התנאים לניתוק תושבות קבע מישראל ולכן יש לראות במערערת כעובדת ישראלית בחו"ל אשר חייבת במס על הכנסותיה על פי סעיף 67א' לפקודת מס הכנסה.

 

פסיקת בית המשפט:

בית המשפט פסק כי אין לראות את המערערת כתושבת ישראל בתקופה המדוברת וכי יש לבטל את שומות המס שהוצאו.

בית המשפט נימק את החלטתו, והתבסס בעיקרו על סעיף 1(א) לפקודת מס הכנסה . על פי הסעיף, תושבות הנישום תיקבע על פי מבחן מרכז החיים:

  • חזקת ימי השהייה בישראל בשנות המס (תחול חזקה בשהייה מעל 183 יום בישראל) – המערערת ומשפחתה לא שהו במהלך השנים 2006-2007 בישראל ולכן לא חלה החזקה.
  • חזקת ימי השהייה בישראל על פני 3 שנות מס (תחול חזקה בשהייה מצטברת על פני 3 שנים של מעל 425 ימים) – במקרה זה, כל אחד מהצדדים יכול לסתור את החזקה, בהתאם לשנה השלישית שתילקח בחישוב 3 שנות המס.
  • סממנים אובייקטיבים המצביעים על העתקת מרכז החיים אל מחוץ לישראל: המערערת עבדה בחברת הבת אשר מקום מושבה מחוץ לישראל וחשבונות הבנק של המערערת נוהלו בחוץ לישראל. כמו כן, משפחתה של המערערת עברה להתגורר עמה ושהתה יחד במהלך התקופה.
  • סממנים סובייקטיביים המעידים על העתקת מרכז החיים אל מחוץ לישראל: בעלה של המערערת התפטר מעבודתו, העברת הילדים ללימודים בהונג קונג וכו'.
  • תשלום שכרה של המערערת על ידי חברת צים – אין מספיק בכך בכדי לשנות את המסקנה בדבר מקום התושבות.

 

 

נושא 3: יחסי עובד ומעביד וחברות ארנק

 

חברות ארנק הינן, בין היתר, חברות שמרכזות את ההכנסות של בעל המניות בחברה מעבודתו עבור חברות אחרות. בשעתו מונתה ועדה  לנושא אשר פרסמה מסקנות באוקטובר 2013 אך עד כה לא נעשו כל צעדי חקיקה בעקבות מסקנות הועדה.

לאחרונה נעשה צעד בכיוון של הפעלה עקיפה של מסקנות הועדה בדרך של פסיקה בהקשר לשאלת יחסי עובד ומעביד בין בעל מניות בחברה שבשליטתו, אשר נתן חשבונית בסוף חודש במקום לקבל תלוש משכורת.

האלוף במילואים בן שושן מונה למנכ"ל הקרן וחשבוניות בגין שירותיו הוצאו באמצעות חברת א.בן שושן ותכנון אסטרטגי בע"מ (להלן: "החברה"), חברה בבעלותו המלאה של מר בן שושן. חשבוניות אלו נרשמו בספרי הקרן כהוצאות דמי ניהול.

פסק הדין הוא של בית המשפט המחוזי בתל אביב אשר קיבל את עמדת פקיד שומת ניכויים וקבע כי מתקיימים יחסי עובד מעביד בין מנכ"ל קרן ת"א לפיתוח (להלן: "הקרן") לבין הקרן עצמה.

 

להלן עיקר נימוקי בית המשפט לקביעה:

  • החברה הוקמה בסמוך לחתימת ההסכם בין בן שושן לקרן.
  • ההסכם הנחתם בין הצדדים הינו הסכם אישי.
  • על פי ההסכם, בן שושן היה זכאי ל-22 ימי חופשה בשנה ושכרו כלל תשלומים סוציאליים.
  • בסיום העסקתו ועל פי ההסכם, נפדו לבן שושן 84 ימי חופשה.
  • במשך כל התקופה, בן שושן לא משך דיבידנד או שכר מהחברה.
  • בן שושן עבד והועסק במשרדי הקרן.

 

חשוב לציין כי מדובר במקרה חריג וכי בית המשפט מבהיר כי אין באמור בפסק הדין בכדי לקבוע כי לא ניתן יהיה לתת שירותי ניהול באמצעות חברה.

 

נושא 4: עריכת תיאום מס באינטרנט

 

תיאום מס מאפשר לנישום בעל מספר מקורות הכנסה, לבצע תיאום מס במהלך שנת המס ובכך להימנע מתשלום מס עודף.

לאחרונה הושלם שדרוג מערכות השרות לעריכת תאומי מס באינטרנט באתר רשות המסים.

במסגרת השדרוג ניתן יהיה לבצע את הפעולות הבאות, בין היתר:

  • קבלת אישור מידי על עריכת תיאום המס ואפשרות להדפסתו ישירות מאתר האינטרנט.
  • שמירת האישור במחשב והדפסת האישורים במידת הצורך, מכל מחשב המחובר לאינטרנט ובכל רגע נתון (באמצעות מספר אסמכתא המתקבל בעת הפקת האישור).

חשוב לציין שיפורים נוספים שבוצעו במהלך השנה האחרונה, בין היתר:

  • הגדלת תקרת ההכנסה השנתית מיגיעה אישית המאפשרת שימוש בשירות באתר האינטרנט ל- 436,272 ₪ (לעומת 188,172 ₪ בשנים קודמות).
  • אפשרות עריכת תיאום מס באינטרנט עבור הכנסה מקצבאות אשר לא מגיעות לכדי חבות מס.
  • מתן הודעת שגיאה ספציפית בעת הזנת מידע שגוי.
  • מתן 6 ניסיונות לשידור תיאום המס.

 

מטרת ידיעון זה להביא לידיעתכם מידע פיסקאלי מעודכן. אין להסתמך על האמור לעיל, מבלי להיוועץ בשותף המטפל.

 

בכבוד רב,

ורדי, ברוקנר, אינגבר, רוזנצוויג

רואי חשבון