ספטמבר 2019- הגבלת הפגיעה בהטבות המס בקשר עם אופציות והטבות לעובדים

פס"ד שוחט

לאחרונה, נדונה בבית המשפט סוגיית תחולת תכנית תגמול עובדים לפני סעיף 102 לפקודת מס הכנסה ("מניות דיבידנד") וסוגיית שיעור המס החל על הדיבידנד שקיבל עובד בגין מניות אלה.


רקע כללי

סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מאפשר לעובדים בחברה פרטית לקבל מכשירים הוניים בחברה (אופציות, מניות וכדומה), תוך דחיית אירוע המס עד למועד המימוש. במועד המימוש חבות המס תהיה לפי שיעור מס ריווחי הון של 25% במקום מס שולי.

על מנת לקבל את הזכאות לשיעור המס מוטב קיימות מספר התניות לפי סעיף 102 לפקודה:

  1. מינוי נאמן לצורך החזקת המכשירים ההוניים.
  2. תקופת חסימה של 24 חודשים מיום בו הוקצו המניות והופקדו בידי הנאמן.
  3. על פקיד השומה לאשר את התוכנית ואת הנאמן. ("אם לא השיב פקיד השומה בתוך 90 ימים מיום קבלת ההודעה, יראו את תכנית ההקצאה או את הנאמן לפי העניין כמאושרים").

רקע עובדתי

עובד בכיר בחברה פרטית קיבל מניות מסוג מסוים אשר הקנו לו את הזכות לקבל דיבידנד בלבד. לא הייתה באפשרותו להעביר מניות אלה לאחרים או להחזיקן לאחר סיום העסקתו.

החברה בה עבד פעלה בהתאם לתוכנית עידוד מכוח חוק השקעות הון, המקנה הטבות מס לדיבידנד המחולק. 

במהלך השנים לאחר הקצאת המניות, משכורתו של העובד קטנה, ומנגד נעשתה חלוקת דיבידנדים בסכומים משמעותיים, אשר זיכו את העובד לטענתו בשיעור מס מוטב (15%-20%).  

מנגד, טען פקיד השומה כי  הדיבידנד אינו זכאי להיחשב לדיבידנד מוטב מכוח החוק לעידוד השקעות הון, אלא יש לראות את הכנסותיו מהדיבידנד כהכנסה עבודה המשתלמת לעובד החייבת בשיעור מס שולי.


החלטת בית המשפט

בית המשפט קיבל את הערעור של מר שוחט ברובו וקבע את הדברים הבאים:

  1. תוכנית הקצאת המניות הוגשה לאישור פקיד השומה וניתן אישור פורמלי לאחר הגשת התוכנית, לכן יש לראות בכך אישור מהותי שניתן לאחר בחינת התוכנית ותנאיה והתאמתה לסעיף 102.
  2. תנאי ההקצאה שנקבעו בתוכנית אינם פוסלים את תחולתו של סעיף 102 וזאת לאור העובדה שאין בסעיף 102 לפקודה הגדרה למושג "מנייה" ואין הגבלה בפרט לזכויות הנלוות לה.
  3. יש לבחון את היותו של מר שוחט "בעל שליטה" מסך הון המניות בחברה על כל סוגיו ולא מתוך סוג מניות ספציפי.
  4. בגין טענת פקיד השומה לגבי קביעת שיעור המס עבור הדיבידנד שהתקבל בידי מר שוחט, קיבל בית המשפט את עמדתו של פקיד שומה וקבע כי יש למסות את הדיבידנד בהתאם לשיעור מס אחיד של 25% הקבוע בסעיף 102 לפקודה, ולא בהתאם להוראות חוק עידוד השקעות הון.