ספטמבר 2020- מקור הסמכוּת לקביעת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי

ב"ל 19447-06-17

רקע:

ביום 1.9.2020 ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין א. טירר חברת עורכי דין.

חברת טירר עורכי דין בבעלותו המלאה של עו"ד אהרון טירר העסיקה את שני ילדיו בחברה.

בשנת 2015 החלו הליכי שומה לחברה, הן מצד פקיד השומה והן מצד המל"ל.
המל"ל קבע כי על החברה לשלם תוספת דמי ביטוח לשנים 2009–2013 בגין הוצאות רכב המהוות טובת הנאה לעובדיה.

בשנת 2016 נחתמו שני הסכמי שומה – בין החברה לפקיד השומה, ובין עו"ד טירר לפקיד השומה לפי ההסכמים, הוצאות הרכב יימחקו מסעיף ההוצאות ויחולקו כדיבידנד ויחויבו בשיעור מס של 30%.

לאחַר החתימה על הסכמי השומה, הגישה החברה השגה למל"ל ביחס לשומת הניכויים שהוּצאה על-ידיו בטענה, כי הסכום שבמחלוקת סוּוג כדיבידנד על-ידי פקיד-השומה בהסכם סופי ומחייב ולכן אין לחַייבו בדמי ביטוח.

באפריל 2017 התקבלה החלטת המל"ל הדוחה את ההשגה מבלי שנערך דיון במעמד נציגי התובעת, למרות שדיון כאמור התבקש על-ידיה .

טענת החברה: זכות טיעון היא אחד מעקרונות היסוד של המשפט המנהלי ומאחר ולא ניתן לחברה זכות טיעון יש לבטל את החלטת המל"ל. כמו כן, הכנסה מדיבידנד אינה חייבת בדמי ביטוח לאומי.

טענת המל"ל: ההשגה נערכה בכתב ובעל פה, כאשר המל"ל קיבלו חלק מטענות ההשגה, אך הדרישה לזקיפת שווי רכב בחסר נותרו על כנם.

קביעת בית-הדין –מקור הסמכוּת לקביעת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח נגזר מהקריטריונים הקבועים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, וקביעה זו מחייבת את המל"ל.

בנוגע לטענת החברה בדבר אי-מתן זכות טיעון-בית-הדין קבע, כי אין חובה שזכות הטיעון תתבצע בדרך של שימוע בעל-פה, ועל-כן היות שאין חוֹלק שלתובעת ניתנה זכות טיעון בכתב דין הטענה להידחות.

התביעה התקבלה ונקבע כי השומה שהמל"ל הוציא לתובעת תבוטל תוך חיוב המל"ל בהוצאות התובעת בסך 10,000 ש"ח.

לצפייה בפסק דין המלא לחצ/י כאן.