פיצוי בגין נזק של עוגמת נפש – חוזר ספטמבר 2018

פסק דין משה שחף

לאחרונה, פסק בית המשפט בעניין מר שחף (המערער) בעניין פיצוי שקיבל בגין נזק של עגמת נפש.
הסוגיה המונחת לפתחו של בית המשפט בערעור זה נוגעת לסיווגם של תשלומים ששולמו למר שחף על פי הסכם פשרה שהביא לידי סיום שתי תביעות שהגיש נגד נתבעים שונים.

רקע-
בשנת 1997 מר שחף עבד אצל הנתבעים הן כעובד שכיר והן כיועץ עצמאי בתחום קרנות הון סיכון. ההכנסות שקיבל חויבו בחלקן כשכר עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה ובחלקן כעסק או משלח יד עף פי סעיף 2(1).
בשנת 2007 הודיע מר שחף על סיום ההתקשרות עם הקרנות.
בשנת 2009 הגיש תביעות כנגד הקרנות. במסגרת התביעות, תבע מר שחף את זכאותו לדמי ניהול, דמי הצלחה, שכר ותשלומים נלווים.
מר שחף קיבל 1.15 מיליון דולר לסילוק תביעותיו, בעקבות הסכם פשרה שקיבל את אישורו של בית המשפט, כאשר כ-500 אלף דולר מתוך הסכום מהווה פיצוי בגין עוגמת נפש (דווח כפטור ממס), ויתרת הסכום דווח ע"י מר שחף כחייב במס בשיעור של 20%.
פקיד השומה לא קיבל את דיווחיו של מר שחף, וטען כי יש לקבוע שהסכום שקיבל במלואו (1.15 מיליון דולר לפי שער חליפין במועד הסכם הפשרה) מהווה כולו הכנסה פירותית ולכן יש למסותה לפי שיעור מס שולי.
כך שחלק מהסכום יסווג כהכנסת עבודה והחלק הנותר כהכנסה מעסק או משלח יד.

דיון והחלטה-

בית המשפט נדרש להכריע בשאלה, האם סכום הפשרה שקיבל מר שחף מהווה כולו הכנסת עבודה או הכנסה מעסק או משלח יד כטענת פקיד השומה, או לחלופין, מדובר בסכום ששולם למר שחף בגין עילות שונות שאינן מכוח הזכויות המגיעות לו כשכר עבודה או כדמי ייעוץ, אלא כפיצוי על עוגמת נפש.
עיקר הדיון נסב סביב טענתו של מר שחף כי שולם לו סכום של 500 אלף דולר כפיצוי בגין עוגמת נפש.
השופטת ירדנה סרוסי, מבית המשפט המחוזי, קבעה כי מקורו של התשלום שסווג כפיצוי בגין עוגמת נפש, הנו בבסיס יחסי עבודה  ויחסים עסקיים ולכן יש לסווגו כהכנסת עבודה או הכנסה מעסק. זאת מאחר ומר שחף לא הוכיח את תוכן עוגמת הנפש שנגרמה לו ולא הביא ראיות משכנעות בגין מה שולם לו הסכום וכיצד חושב.
עוד בעניין זה, בית המשפט אף הביע ביקורת על בית המשפט שאישר את הסכם הפשרה ממנו עולה נורת אזהרה מהבהבת ולפיה הצגת הפיצוי בסכום זה נעשתה למראית עין על מנת לחסוך בתשלום מס וסבר כי "על בתי המשפט מוטלת החובה לעמוד על המשמר ולא לתת יד לאישור הסדרי פשרה שעולה מהם תמונה ברורה של מלאכותיות ומראית עין שמטרתה להימנע מתשלום מס".