פסק דין עיריית מעלה אדומים – התרת ניכוי הוצאות רכב
על פי תקנה 2 לתקנות הרכב משנת 2008, הוצאות החזקת רכב שהוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה יותרו בניכוי לפי הגבוה מבין-
1. סכום הוצאות החזקת הרכב בניכוי שווי השימוש ברכב.
2. 45% מהוצאות החזקת הרכב.
פס"ד עיריית מעלה אדומים (עמ"ה 131/08) דן בנושא זה וניתן ללמוד ממנו כי חזקות אלו ניתנות לסתירה על ידי הנישום.
על פי פסק הדין, על הנישום הרוצה לסתור חזקות אלו, להראות כי מתקיים מנגנון יעיל של פיקוח ובקרה שמטרתו לאכוף את האיסור על נסיעות פרטיות (כגון, בדיקות אקראיות,התקנת איתוראן ובחינה שוטפת של ספר הרכב). חשיבות רבה קיימת לתיעוד הבדיקות והליכי האכיפה שנלקחו.
חשיבות פסק הדין נפרסת גם למקרים בהם קיים שימוש מעורב ברכבים. יש להסתמך על נהלים ומנגנוני ביקורת ואכיפה אשר יצליחו להבחין בין נסיעות עסקיות ונסיעות פרטיות. על הנישום לנהל ספר נסיעות מסודר ולרשום בצורה מפורטת את נסיעותיו. רצוי כי ספר זה יהיה מבוקר ע"י צד שלישי ויהיה מגובה בהתקנת תוכנת איתור לוויני המאפשרת מעקב אחר כלי הרכב,המוסיפה מימד של אמינות ומהימנות לדיווח.
בצורה כזו, יוכל הנישום לדרוש את ניכוי הוצאות הרכב ששימש בעסקו לפי השימוש העסקי בפועל שבמקרים רבים הינו גבוה מ- 45% כפי שנקבע בתקנות או לחילופין יוכל לדרוש את התאמת שווי הרכב בהתאם לשימוש הפרטי כפי שהוכח בפועל.