תביעות פרילנסר סעיף גדרון, יוני 2012
המדובר בתביעת עצמאי (להלן: "פרילנסר") בבית הדין לעבודה בדרישה להכיר בו כעובד שכיר על מנת לקבל את התנאים שהיה זכאי לקבל אילו היה עובד שכיר מן המניין, כגון: פיצויי פיטורין, הפרשות סוציאליות, שעות נוספות, הבראה וכו'.
עסקים רבים מוסיפים בהסכם ההתקשרות עם פרילנסרים סעיף המכונה "סעיף גדרון" וזאת על מנת להגן על עצמם מפני תביעות כפי שהוסבר לעיל. סעיף זה קובע כי, במקרה של תביעה, התמורה לה יהיה זכאי התובע כשכיר תהיה נמוכה משמעותית מהתמורה שקיבל כפרילנסר. בנוסף, יהיה עליו להחזיר למעסיקו סכומים אותם קיבל ביתר.
על פי פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי, עובד שסווג באופן שגוי כ"עצמאי" יהיה זכאי לכל הזכויות הכספיות שנשללו ממנו (זכויות סוציאליות) על פי השכר המשוער שהיה מקבל אילו היה מוגדר מלכתחילה כ"עובד". כמו כן, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי אין נפקות לקיומו של סעיף "גדרון" בהסכם בין הצדדים אלא אם כן מדובר במצב של חוסר תום לב מצד המועסק (הפרילנסר).
נקבעו מספר מבחני עזר שיעזרו לקבוע האם מדובר בחוסר תום לב (תנאים מצטברים) :
1. קיומו של פער ניכר (בדרך כלל מעל 50%) בין התמורה כעצמאי לבין השכר החלופי שייקבע על ידי בית הדין.
2. הבחירה במתכונת התקשרות כעצמאי הייתה של נותן השירותים ולא של המעסיק.
חשוב לציין כי, גם אם יקבע בית הדין לעבודה כי הפרילנסר פעל בחוסר תום לב, הוא לא יחויב בסכום העולה על הסכומים שנפסקו לזכותו כתוצאה מתביעתו. מעסיקים רבים איימו על פרילנסרים במצבים דומים כי אם יתבעו הם עלולים למצוא את עצמם נדרשים לתשלום עקב פסיקת בית הדין. קביעה זו מגינה על הפרילנסר במצב זה.