הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק
לאחרונה נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגונים העסקיים בדבר הגדלת ההפרשות לעובד לביטוח פנסיוני. ההסכם ייכנס לפועל החל מ 1/7/16.
עיקרי ההסכם:
רכיב תגמולים:
תשלום המעסיק לרכיב תגמולים (לפי אחוז מהשכר הקובע)
החל מיום 01/07/16 – יוגדלו דמי הגמולים ל- 6.25
החל מיום 01/01/17 – יוגדלו דמי הגמולים ל- 6.5%
(נכון להיום, דמי הגמולים ע"ח המעסיק הם 6%)
ניכוי מהעובד לרכיב תגמולים (לפי אחוז מהשכר הקובע)
החל מיום 01/07/16 – יוגדלו דמי הגמולים ל- 5.75%
החל מיום 01/01/17 – יוגדלו דמי הגמולים ל- 6%
(נכון להיום הניכוי מהעובד הינו %5.5)
יש לציין כי תשלום המעסיק לתגמולים לקופה שאינה קרן פנסיה, צריך לכלול תשלום עבור רכישת כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד, כאשר בכל מקרה, שיעור הפרשות המעסיק לחלק התגמולים לבדו לא יפחת מ- 5% מהשכר הקובע. כמו כן במידה ויהיה צורך בהגדלת העלויות בשל הכיסוי בגין אובדן כושר עבודה (יותר מ 6.25% או 6.5% בהתאם למועד), העלויות למעסיק בגין רכישת אובדן כושר עבודה כאמור, ביחד עם הפרשות המעסיק לדמי גמולים, לא יעלו בכל מקרה על 7.5% מהשכר הקובע.
רכיב פיצויי פיטורין:
שיעור הפרשת המעסיק לרכיב פיצויים לקרן פנסיה ו /או לקופת ביטוח ו/או לקופת גמל, יהיה בהתאם לקבוע בהסכם החל על העובד והמעסיק ובלבד שבכל מקרה לא יפחת מ-6% מהשכר הקובע.
לקריאת הצעת החוק הרלבנטית:
https://knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/1033/1033.pdf
תיקון פקודת מס הכנסה בנושא החייבים בהגשת דוח למס הכנסה
לאחרונה פורסם תיקון לפקודת מס הכנסה העוסק בהגדרת חייבים נוספים בהגשת הדוח. התיקון חל על דוחות שיש להגישם לגבי שנת המס 2016 ואילך.
להלן התוספות לפקודה:
- נהנה (אדם שלטובתו מוחזק או מופעל נכס הנאמנות) תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים, צריך לדווח בדבר היותו נהנה, אלא אם כן הוא לא ידע שהוא נהנה, ובלבד ששווי נכסי הנאמנות בסוף שנת המס אינו פחות מ-500,000 שקלים חדשים. "נכסי הנאמנות" – לרבות מזומן, פיקדונות, ניירות ערך ומקרקעין, בישראל או מחוץ לישראל. כמובן שאין באמור כדי לגרוע מחובת דיווח אחרת החלה על הנהנה.
- יחיד שמתקיימת לגביו חזקת הימים (הגדרה לעניין הגדרתו כ"תושב ישראל" לפי מספר הימים ששהה בארץ) והחזקה נסתרת לטענתו, יהיה חייב להגיש דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו, שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו, אם ישנם כאלה. כמובן שאין בהוראות פסקה זו פטור מחובת הדיווח החלה על יחיד הטוען שהינו תושב חוץ, שהייתה לו הכנסה חייבת בשנת המס, או כל מי שרואים בו כתושב ישראל בשל כל סיבה שהיא.
- יחיד תושב ישראל שהעביר במהלך 12 חודשים כספים אל מחוץ לישראל בסכום כולל של 500,000 שקלים חדשים או יותר, ידווח על כך למס הכנסה. דוח לפי פסקה זו יוגש לגבי השנה שבה הועבר סכום לדיווח, כולו או חלקו, לראשונה אל מחוץ לישראל ולגבי השנה שלאחריה.
מיסוי פעילות חברות זרות בישראל הפועלות באמצעות האינטרנט
בניוזלטר שלנו מיוני 2015, דיווחנו על טיוטת חוזר של רשות המיסים לעיון הציבור בנושא הנ"ל. מדובר בחוזר שרשות המיסים הכינה, בהמשך לעתירה שנידונה בבית המשפט העליון. במרץ 2014, הוגשה עתירה נגד שר האוצר, רשות המיסים וחברות Facebook ו Google. בעתירה נטען כי חברות בין לאומיות כדוגמת facebook ו google מקיימות בארץ פעילות עסקית ואף על פי כן, הן אינן נדרשות לשלם מע"מ. בית המשפט העליון הבין שמדובר בסוגיה מורכבת, ללא תשובות מוחלטות, ושהמדינה עומלת על גיבוש חוזר מקצועי בנושא זה הנועד להסדיר את העניין ועשוי לתת מענה לטענות שהועלו בעתירה ולכן דחה את העתירה.
החודש רשות המיסים פרסמה חוזר בנושא פעילות תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט. בחוזר, רשות המיסים מנסה להסביר באלו מצבים ניתן יהיה לראות את הכנסות החברה הזרה ממכירת מוצרים או ממתן שירותים, באמצעות האינטרנט, כהכנסות של "מוסד קבע" בישראל, וכפועל יוצא לקבוע את הכללים לייחוס הרווחים לאותו מוסד קבע. כמו כן, לנסות להסביר האם ובאילו מצבים על תאגידים בינלאומיים המספקים שירותים באמצעות האינטרנט ללקוחות ישראליים להירשם בישראל כעוסק מורשה לצרכי מע"מ וכיצד לדווח בהתאם.
לקריאת חוזר רשות המיסים לחץ כאן –
https://taxes.gov.il/incometax/documents/hozrim/hoz_kalkala_2016.pdf.
ועדת השרים לחקיקה אישרה ביטול כפל המס המוטל על אזרחי ישראל המתגוררים בשטחי יהודה ושומרון
על פי המצב כיום, אזרח ישראלי המוכר או רוכש זכות במקרקעין באזור יהודה ושומרון או בחבל עזה ("האזור"), חייב לשלם תשלומי חובה כגון מס רכישה או מס שבח פעמיים: הן למינהל האזרחי על פי הסכומים הקבועים בחוק החל ביו"ש, והן לרשות המסים על פי הסכומים הקבועים בחוק הישראלי. עם זאת, לאחר ביצוע התשלום לשני הגופים – יכול המוכר או הקונה לקבל החזר מרשות המסים על המס הכפול ששילם למינהל האזרחי בגין אותה מכירה או פעולה, עד לגובה המס שנדרש ממנו לשלם בישראל.
מצב זה יוצר הכבדה כלכלית ולוגיסטית מיותרת על האזרחים שנדרשים לשלם שני תשלומי חובה ורק לאחר מכן לקבל החזר, וכן מסרבל את מנגנון ההתחשבנות של רשות המסים מול המינהל האזרחי. לכן, הציעה רשות המסים לייעל את מנגנון תשלום המס כך שמנהל מיסוי מקרקעין יוכל להעביר סכומי מס ששולמו בישראל כמס שבח או כמס רכישה ישירות למינהל האזרחי, ובכך להקל על האזרחים ולחסוך להם זמן והוצאות מרובים.
ההצעה הזו אושרה, כאמור, על ידי ועדת השרים לחקיקה. העברת סכום המס ששולם, בהתקיים תנאי הסעיף המוצע, תיעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמתחייב מיום תשלום המס ועד ליום הרישום במרשמי שלטונות האזור.