חוזר חודש אוגוסט 2013

נושא 1: שינוי בהגדרת עסק קטן לעניין עמלות בנקאיות

ביום 1 באוגוסט 2013 נכנסה לתוקפה הקלה בדבר סיווג עסק קטן לעניין עמלות בנקאיות. על פי התיקון, עסק בעל תקרת מחזור עסקים שנתי עד 5 מיליון ש"ח, ייחשב כעסק קטן לעניין עמלות בנקאיות (במקום תקרת מחזור עסקים שנתי עד 1 מיליון ש"ח לפני התיקון).
עסק קטן כאמור, יהיה זכאי להיכלל בתעריפון העמלות הבנקאיות הקמעונאי אשר התעריפים בו נמוכים או לכל היותר זהים לתעריפים לעסקים גדולים.
על מנת ליהנות מהקלה זו, על בית העסק להגיש לבנק אשר דרכו מתבצעת פעילות החברה, מסמכים המוכיחים כי מחזור העסקים אינו עולה על 5 מיליון ש"ח לשנה.
חשוב לציין כי על העסק להגיש מסמכים עדכניים כל שנה.

נושא 2: שינויים בעקבות חוק ההסדרים – עליית שיעור מס על דיבידנד הקבוע בחוק לעידוד השקעות הון

במסגרת אישור חוק ההסדרים בכנסת, אושרו בין היתר, שינויים משמעותיים בדבר עליית שיעור המס על דיבידנד לבעלי מפעלים מאושרים/מועדפים.
על פי החוק, החל משנת 2014 יעלה שיעור המס על דיבידנד הקבוע בחוק לעידוד השקעות הון ל-20% במקום 15% וזאת אם הדיבידנד חולק מהמקורות הבאים:

  1. הכנסה של חברה בעלת מפעל תיירותי שאושר בגינו מענק להקמה או הרחבה בשנת 2014 ואילך.
  2. הכנסה של חברה בעלת מפעל חקלאי שהושגה בשנת 2014 ואילך.
  3. הכנסה של חברה בעלת מפעל מוטב שהושגה בתקופת הטבות שתחילתה בשנת בחירה שהיא שנת 2014 ואילך.
  4. הכנסה של מפעל מועדף. חשוב לציין כי עליית שיעור המס ל-20% תקפה גם על חלוקה שמקורה ברווחים שהופקו לפני שנת 2014. מסיבה זו, קיימת חשיבות לחלוקת ההכנסות המועדפות עד ליום 31.12.2013 (הכנסות מועדפות אשר נצברו עד לאותו יום).

נושא 3: פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין ז'ורבין – רווחים ראויים לחלוקה

פסק דין זה דן בסוגיה האם על חברה לכלול בחישוב רווחיה הראויים לחלוקה את חלקה ברווחיהן הבלתי מחולקים של חברות נוספות המוחזקות על ידה (להלן "רווחי אקוויטי").
מר אורן ז'ורבין ( להלן "המערער") , בעל מניות בחברת דחף מפעלי ארגון פרסום והפצה בע"מ מחזיק ב-  50% ממניותיה. בשנת המס 2009 חולק לו דיבידנד בסך של כ- 17 מיליון ש"ח. הכנסה זו דווחה על ידי המערער כהכנסה החייבת במס בשיעור של 12% , בהתאם להוראת השעה שנקבעה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית.

על פי חישובו של פקיד השומה, הרווחים הראויים לחלוקה הינם בגובה של 5 מיליון ש"ח בלבד וחלקו של המערער הינו 2.5 מיליון ש"ח. כמו כן, טען פקיד השומה כי מאחר והמערער רכש את מניותיו במהלך שנת 2000, לא היה זכאי מלכתחילה לחישוב רווחים ראויים לחלוקה שנצברו במהלך השנים 1999-1996, כפי שנעשה בפועל על ידי המערער.

בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי הרווחים הראויים לחלוקה, יחושבו החל משנת 2000. לעניין סוגיית הכללת רווחי האקוויטי בחישוב ברווחים הראויים לחלוקה, קיבל את עמדת המערער וקבע כי גם לפי החלופה המיסויית, רווחי אקוויטי הינם רווחים הממוסים ברמת החברה הכלולה ויש לראותם כאילו נתחייבו כבר במס. מסיבה זו, יש לכלול רווחים אלו במסגרת חישוב הרווחים הראויים לחלוקה.
נציין כי על פי סעיף 94ב(ב)(1) מוגדרות שתי חלופות לחישוב רווחים ראויים לחלוקה:

  1. החלופה החשבונאית – חישוב הרווחים שנצברו לחברה מתום שנת המס שקדמה לרכישת המניה ועד תום שנת המס שקדמה לשנת מכירת המניה על פי מאזן החברה.
  2. החלופה המיסויית – סכום הרווחים לצרכי מס שנבעו לחברה ( הרווחים שנתחייבו במס או במס שבח במהלך תקופת החישוב).

למיטב ידעתנו, בכוונת רשויות המס לערער על פסק דין זה.

בודק...