נושא 1 – עסקים המדווחים מע"מ על בסיס מזומן – אישור חוק האוסר דרישת חשבונית מס
ביום 21.3.2012 חוקקה הכנסת חוק האוסר לדרוש חשבונית מס מספק לפני התשלום בפועל. זאת, כאשר הספק מדווח למע"מ על בסיס מזומן. החוק הינה יוזמה משותפת של רשות המסים, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ולשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל. חוק זה מהווה השלמה לתיקון לחוק מע"מ שמאפשר דיווח מע"מ על בסיס מזומן לעסקים נותני שירותים עם מחזור של עד 15 מיליון ₪, אשר יוכלו לדווח מע"מ במועד קבלת התשלום.
החוק הנ"ל אושר לפני כשנה. נותני שירותים כאמור, אשר רצו עד היום לממש את זכותם נתקלו בהתנגדות של חלק מלקוחותיהם הגדולים אשר התנו את התשלום בקבלת חשבונית מס מראש. נכון להיום בעקבות החוק החדש פעולה זו של התניה אסורה בתכלית האיסור.
נושא 2 – תזכורת בנוגע לשיעורי הריבית לעניין סעיפים 3(י) ו-3(ט) בשנים 2011 ו- 2012
שיעור ריבית 3 (י)
בשנת 2011 – 3.8%
בשנת 2012 – 4.68%
שיעורים אלו טרם פורסמו באופן רשמי על ידי הרשויות, נעשה חישוב על פי המנגנון הקבוע בתקנות.
שיעור ריבית 3 (ט)
בשנת 2011 – 5.24%
בשנת 2012 – 6.24%
חשוב לציין כי שר האוצר טרם פרסם את שיעור הריבית, אך פרסום רשות המיסים בחוזר ניכויים קובע את שיעורים אלו.
נושא 3 – פסק דין מחוזי 2010/01 מלונות צרפת ירושלים – פרשנות המונח "חיבור של קרקע" לצורך חוק מיסוי מקרקעין
חברת יונה מלונות בע"מ (להלן: "החברה") החלה בבניית בית מלון בסוף המאה הקודמת בירושלים. החברה החלה בתהליך מכירת בית המלון כאשר בנייתו טרם הושלמה ובין החברה לקונה הוסכם כי התמורה בגין מכירת המלון תפוצל לשניים:
- עסקת מקרקעין – החברה תעביר בעלות וחזקה במלון במצבו הנוכחי תמורת סכום של 28 מיליון דולר, סכום השווה להשקעה שהוערכה על ידי הבנק המממן.
- עסקת מכירה – חברת בת של חברת יונה מלונות בע"מ תשלים את בניית המלון ותביאו למצב מוגמר ומוכן לאירוח תמורת 16 מיליון דולר נוספים.
כתוצאה מכך, שולם מס רכישה בגין עסקת המקרקעין בלבד (בגין תמורה בסך של 28 מיליון דולר).
בית המשפט העליון פסק כי, שני ההסכמים מהווים עסקה אחת של מכירת מלון מוגמר תמורת סכום כולל של 44 מיליון דולר. על מנת לקבוע מהו מס הרכישה החל על חלק המקרקעין של המלון מתוך התמורה הכוללת של עסקת הרכישה, יש להחליט מהם הפריטים, הציוד והאביזרים במלון שיש לראותם מיטלטלין ומהו שווים.
לטענת הרוכש, המלון כולל חלקים מהותיים שאינם בגדר מקרקעין, כגון: ציוד, ריהוט, כלי אוכל, ציוד מטבח, מכשירי טלוויזיה, מערכות המחשבים, מעליות, מערכות מיזוג אוויר, מערכות החשמל והאינסטלציה וזאת מאחר וכל אלו ניתנים לפירוק. לכן, אין להחשיב חלקים אלו כחלק מהמיטלטלין עליו יש לשלם מס רכישה.
עמדת פקיד השומה היא כי המבחן שיש ליישם בעניין זה אינו טכני בלבד, אלא יש לבדוק אם קיימת משמעות כלכלית לפירוק ואם הוכח מהו הערך של הפריט לאחר פירוקו. יש לבחון אם לאחר הסרת הפריט, הוא אינו מאבד את זהותו ואופיו העצמאי והאם הייתה כוונה שהפריט יהיה מלכתחילה חלק בלתי נפרד מהנכס.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק כי כאשר מדובר בבתי מלון, מעליות הם בדרך כלל חלקים אינטגרליים של מבנה המלון, הם מותאמים לצורכי המלון הספציפי ואפשרות פירוקם הפיזי אינה הופכת אותם למיטלטלין. הדבר נכון גם לגבי מערכות של כבלים וצינורות מים, חשמל, תקשורת וכדומה. לכן, יש לראות את כל אלה חיבור של קבע ויש לשלם מס רכישה בגינם.
נושא 4 – פסק דין ע"מ 1110-06 נטע גולן – חלוקת דיבידנד לפני מכירת מניות
ד"ר נטע גולן ושני אחיה החזיקו בחלקים שווים בהון מניותיה של חברה שקיבלו בירושה מאביהם. לאחר מספר שנים, החליטה גברת גולן למכור לאחיה את חלקה בחברה. כתוצאה מכך, הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד לגברת גולן בסך 3,485,000 ₪. כמו כן, העבירה החברה סכום של 1,681,000 ₪ בגין חלקה במניות החברה.
פקיד השומה טען כי, פיצול התמורה בגין העסקה לדיבידנד ולמניות מהווה עסקה מלאכותית כמשמעותה בסעיף 86 לפקודת מס הכנסה וכי הדיבידנד שקיבלה המערערת בסמוך למכירת חלקה בחברה מהווה חלק מהתמורה בעבור מכירת המניות ולכן גם חלק זה חייב במס רווח הון.
לטענת המערערת, הדיבידנד חולק בהתאם לכללי החלוקה שנקבעו בחוק החברות ונובע מרווחים שנצברו בחברה במשך השנים. כמו כן, טענה כי חלוקת הדיבידנד נעשתה לפני רכישת מניותיה על ידי החברה.
בית המשפט קבע כי, מאחר והתמורה הכוללת בגין המניות נקבעה מראש ורק לאחר מכן פוצלה העסקה למרכיבים השונים ובוצע שינוי תקנון ושינוי סיווג המניות כך שיחולק דיבידנד לגברת גולן בלבד, אין בפיצול התמורה טעמים כלכליים והמדובר בעסקה מלאכותית שמטרתה "התחמקות" מתשלום מס. כלומר, יש לראות בסכום הדיבידנד שחולק כחלק מהתמורה בגין המניות, סכום החייב במס רווח הון.
חשוב לציין כי, במקרה בו החלוקה נעשית לכל בעלי המניות ולא נוצרה הפליה בין זכויות בעלי המניות, חלוקת דיבידנד במסגרת עסקת מכירת מניות לא מהווה עסקה מלאכותית אלא תכנון מס לגיטימי.