נושא 1: החזר הוצאות דלק – פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי
בפסק דין אליל 2000 שיווק וניהול בע"מ (בעמ"ה 1184-06) אשר ניתן ביום 27 ביוני 2013, על ידי בית המשפט המחוזי, נקבע כי מקום בו המעביד אינו מעמיד רכב לרשותו של העובד ומשיב לו לאחר מכן את ההוצאות בגין השימוש ברכבו הפרטי, יש לראות בתשלום זה כהוצאה של המעביד ולא כהחזר הוצאות לעובד, אשר מחויב במס ועובר דרך תלוש המשכורת של העובד.
במקרה דנן, המערערת עוסקת בהפצת טלפונים ניידים מדלת לדלת ולשם כך מעסיקה צוות עובדים. על כל צוות עובדים אחראי ראש צוות אשר, בין היתר, מסיע אותם ברכבו הפרטי לאזורי המכירה השונים. ראשי הצוותים קיבלו מהמערערת, בנוסף למשכורת החודשית, תשלומים נפרדים עבור החזר הוצאות הדלק שהוציאו במסגרת עבודתם. חשוב לציין, כי העובדים לא חויבו במס עבור תשלומים אלו, כלומר התשלומים לא עברו דרך תלושי השכר. בנוסף, הוצאות אלו נרשמו כהוצאות מוכרות בדוחותיה הכספיים של המערערת.
במסגרת ביקורת ניכויים למערערת, פקיד השומה טען כי החזר הוצאות אלו מהווה הכנסת עבודה בידי עובדי המערערת וכי יש לחייב את העובדים במס.
כאמור, בית המשפט קבע כי החזר הוצאות הדלק במקרים בהם המעביד לא מעמיד רכב לרשותו של העובד עבור עבודה שהינה כולה עבור המעביד, יחשבו כהוצאה של המעביד ולא כהכנסת עבודה של העובד אשר יש למסות.
בנוסף, קבע בית המשפט כי נטל ההוכחה הינו על המעביד להוכיח כי ההוצאה כולה הייתה עבורו.
למרות האמור, חשוב לציין כי במקרה הנ"ל, המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה ולכן בית המשפט קבע כי החזר ההוצאות חייב במס ודחה את ערעורה.
למיטב ידיעתנו, נציבות מס הכנסה מתכוונת להגיש ערעור כנגד פסק דין זה. בנוסף מכיוון שנטל ההוכחה הוא על המעביד יש לשקול בזהירות רבה שימוש בפסיקה זו שכן רשות המיסים תדרוש הוכחות חד משמעיות שאכן הנסיעות נעשו לטובת המעביד בלבד.
נושא 2: החלטת מיסוי 2593/13 – ויתור על הטבות מפעל מוטב לטובת הטבות מפעל מועדף
החלטת מיסוי זו עוסקת בתיקון מספר 68 לחוק עידוד השקעות הון ולאפשרות הויתור על הטבות מפעל מוטב לטובת הטבות מפעל מועדף.
"מפעל מוטב" – מפעל תעשייתי או בית מלון (לרבות חניון),שהינו מפעל התורם לעצמאות הכלכלית של משק המדינה והוא "בר תחרות" התורם לתוצר המקומי הגולמי, ושלשם הקמתו או הרחבתו הייתה" השקעה מזערית מזכה".
"מפעל מועדף" – הגדרת המונח "מפעל מועדף", החליפה למעשה את הגדרת המונח "מפעל מוטב" כנוסחו עד לתיקון מספר 68, אך רק לעניין "מפעל תעשייתי" שאינו "מפעל תיירותי". בנוסף, לגבי "מפעל מועדף", לא קיימת דרישה לביצוע "השקעה מזערית מזכה" בנכסים יצרניים, וכן לא קיימת דרישה לבצע "הקמה" או "הרחבה" של מפעל, או להודיע על "שנת בחירה" כפי שהיה נדרש מ"מפעל מוטב".
חברה תושבת ישראל אשר עוסקת בפיתוח וייצור ואשר קיבלה בעבר הטבות מפעל מוטב, כנוסחם לפני תיקון מספר 68, ביקשה לוותר על הטבות אלו לטובת הטבות מפעל מועדף, כנוסחם לאחר תיקון מספר 68. החברה טענה כי לא חל כל שינוי בעובדות לגבי המפעל במהלך התקופה מאז קיבלה את ההטבות בגין מפעל מוטב.
החלטת המיסוי הינה כדלקמן:
נקבע כי מאחר והחברה קיבלה בעבר החלטת מיסוי בנושא מפעל תעשייתי והכנסה מוטבת, יראו במפעלה של החברה מפעל תעשייתי והכנסה מועדפת, לבקשת החברה, בכפוף למספר תנאים מסוימים.
נושא 3: פסק דין בית המשפט המחוזי – נאות חוף האלמוג (ע"מ 16788-03-12)
פסק דין זה מספק פרשנויות בנושאים שונים, בין היתר : פרשנות הוראות חוק אזור סחר חופשי באילת, התיישנות שומת ניכויים, ניכוי מס במקור בגין אירוח בבית מלון, בטלות שומה מפאת היעדר סמכות.
ברצוננו להתמקד בנושא זקיפת שווי לעובדים עבור שירותי דיור.
נאות חוף אלמוג (1990) בע"מ (להלן: "המערערת"), בעלים של בית מלון באילת, סיפקה שירותי דיור לעובדים בדירות חדר בבניין ששכרה לשם כך.
פקיד השומה טען כי שירותי דיור אלו מהווים הטבת שכר שיש לזקוף אותה כהכנסה לעובד. במקביל טען כי הוצאות השכירות והאחזקה של המבנה מהווים הוצאות אצל המערערת. במסגרת ביקורת הניכויים שערך פקיד השומה לשנים 2005-2007, נמצא פער משמעותי של כ- 900,000 ₪ לשנה בין שווי הטבת הדיור שזקפה המערערת לעובדיה בשכר לבין הוצאות הדיור שדרשה בספריה.
מנגד, המערערת טענה כי חייבה את עובדיה במלוא שווי ההטבה וכי ההפרשים אליהם מתייחס פקיד השומה נובעים מאילוצי המערערת לשלם, על פי הסכם השכירות, את כל דמי השכירות של בניין המגורים גם כאשר חלק מחדריו נשארים ריקים במהלך השנה.
בית המשפט דחה את עמדותיו של פקיד השומה וקבע כי הנחת המוצא של פקיד השומה שגוייה וכי לא אמורה להיות חפיפה בין סכום ההוצאות והעלויות של המערערת לבין סכום זקיפת ההטבה הכולל לעובדים. בנוסף ציין, כי הבחינה אם סכום ההטבה הנזקפת גבוה או נמוך משויה ה"אמיתי" אמורה להיעשות בהתייחס להטבה עצמה, כלומר בהתבסס לשווי השוק של ההטבה.
נושא 4: שינויים בעקבות חוק ההסדרים – מס רכישה ופטורים לעניין מס שבח
במסגרת אישור חוק ההסדרים בכנסת, אושרו בין היתר, שינויים משמעותיים במס הרכישה של דירת מגורים ועודכנו סוגיות הפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים.
העלאת מס הרכישה:
התווספו שתי מדרגות מס עבור דירת מגורים, אשר מועד רכישתה הינו לאחר ה- 1/8/2013:
- 4,500,000 מיליון ₪ ועד 15,000,000 מיליון ₪ : 8% מס שבח.
- מעל 15,000,000 ₪ : 10% מס שבח.
להלן מדרגות מס הרכישה שלא חל שינוי לגביהן:
דירה יחידה בידי תושב ישראל דירה נוספות או דירה יחידה בידי תושב חוץ
התעדכנו כל מדרגות מס הרכישה עבור דירת מגורים נוספת בידי יחיד תושב ישראל או דירה יחידה בידי תושב חוץ, אשר ירכשו לאחר ה- 1/1/2015.
להלן מדרגות המס המעודכנות:
עדכוני פטורים במכירת דירות מגורים:
במסגרת חוק ההסדרים חלו שינויים בפטורים הקיימים לתושב ישראל, לעניין מס שבח, בעת מכירת דירות מגורים בישראל:
1. החל מתאריך 1/1/2014 תנאי הפטור למכירת דירת מגורים אחת שנרכשה לפני 1/1/2014 הינם לפי סעיף 49ב(2), כדלקמן:
הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר אשר ממוקמת בישראל ובאזורים כבהגדרה בסעיף 16א.
המוכר הוא בעל הזכות בדירה במשך 18 חודשים מהיום בו הייתה דירת מגורים (לאחר קבלת טופס 4).
המוכר לא מכר דירת מגורים אחרת בפטור ממס, בתקופה של 18 חודשים שקדמו למכירה .
נציין כי על מכירה לפני ה- 1/1/2014 יחולו תנאי הפטור על פי סעיף 49ב(1) – מכירה בפטור אחת לארבע שנים.
2. במכירת שתי דירות מגורים שנרכשו לפני ה 1/1/2014 יחולו תנאי הפטור הבאים:
בין 1/1/2014 ל-31/12/2017 לא יחול הפטור לפי סעיף 49ב(2), וניתן יהיה למכור עד שתי דירות בפטור חלקי לפי חישוב לינארי באופן הבא:
- חלק יחסי מהשבח הראלי עד ל-1/1/2014 : פטור ממס.
- חלק יחסי מהשבח הראלי מיום 1/1/2014 ועד יום המכירה : חייב במס 25%.
החל מ- 1/1/2018 ואילך, יחול פטור חלקי לפי חישוב לינארי על מכירת הדירה הראשונה. על הדירה השנייה יחול הפטור על פי סעיף 49ב(2).
נציין כי על מכירה לפני ה- 1/1/2014 יחולו תנאי הפטור על פי סעיף 49ב(1) – מכירה בפטור אחת לארבע שנים , על דירה אחת בלבד.
3. במכירת שתי דירות מגורים שנרכשו לאחר ה- 1/1/2014 יחולו תנאי הפטור הבאים:
על מכירת הדירה הראשונה – חייב במס 25%.
על מכירת הדירה השנייה – פטור לפי סעיף 49ב(2).
4. במכירת דירה מגורים שנרכשו לאחר ה- 01/01/2014 ואשר שווי מכירתה הינו מעל 4,500,000 ₪ יינתן פטור לפי סעיף 49ב(2) עד לסכום של 4,500,000 ₪. הסכום העודף יחויב במס באופן יחסי לפי החישוב הלינארי.
נציין כי גם במכירת דירת מגורים שנרכשה לפני ה- 1/1/2014 , יחול החישוב הלינארי על החלק העודף מעל 4,500,000 ₪. במקרה זה, רק החלק העודף שמתייחס לתקופה מיום 1/1/2014 ועד יום המכירה יחויב במס 25%.
חשוב לציין כי עקב העובדה שבעלי יותר מדירה אחת משלמים, החל ממועד השינוי, מס שבח מקרקעין במכירת הדירה השנייה, ישנם מצבים שבהם קיימת כדאיות לבצע את ההשקעה בדירה נוספת באמצעות חברה בע"מ בעלת הכנסות.
בכל הקשור ליישום של אפשרות זו, אנו ממליצים כי תפנו למשרדינו לקבלת ייעוץ מתאים.