חוזר מאי 2018

זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים

לאחרונה פרסמה רשות המסים הנחייה בדבר זקיפת שווי הטבה לעובדים בגין ימי גיבוש  שעורך ומממן המעסיק.
ככלל, במקרים בהם "טובת המעסיק" גוברת על "טובת העובד", אין לזקוף שווי לעובד המשתתף בפעילות.

על פי ההנחיה שפורסמה, ניתן לראות באירוע ככזה שבו טובת המעביד גוברת על טובת העובד (ואין צורך לזקוף שווי הטבה) במקרים בהם מתקיימים כל האמורים לעיל:
1. צרכי העבודה מצדיקים עריכת אירוע גיבוש לעובדים, לדוגמא: מקומות עבודה בעלי מספר רב של עובדים שבהם נדרשת עבודת צוות ויש צורך לדאוג לגיבוש העובדים.
2. ההחלטה על קיום האירוע היא של המעסיק והעובדים הרלוונטיים מוזמנים לאירוע.
3. ימי הגיבוש נחשבים ימי עבודה ומשולם שכר מלא בגינם.
4. העובדים לא זכאים לצרף בני זוג לאירוע הגיבוש או לחלק ממנו (לרבות כל קרוב, כהגדרתו בסעיף 76(ד) לפקודת מס הכנסה).
5. פעילות הגיבוש נערכת רק במהלך שבוע העבודה. במידה וחלק מהפעילות נערכת בסוף שבוע ו/או במהלך חופשות, יש לזקוף שווי מלא על כל הפעילות.
6. לוח זמני הפעילות נקבע ומאושר על ידי המעסיק.
7. הפעילות נערכת בישראל.
8. מטרת הפעילות הינה לצורך שיפור העבודה והממשקים בין העובדים. בנוסף, הפעילות חייבת לכלול הרצאה מקצועית או פעילות העשרה.

דגשים נוספים:
* על המעסיק לשמור מסמכים מאמתים לקיום הכללים לעיל.
* העלויות עבור ימי הגיבוש הינן סבירות ביחס לפעילות ומטרתה. (עלויות העומדות בהוראות תקנון כספים ומשק ונחשבות סבירות הן 400 ש"ח לפעילות של יום שלם ללא לינה לעובד או 700 ש"ח ליום לפעילות הכוללת לינה).
* במקרה שבו התנאים לא מתקיימים יש לזקוף שווי הטבה.

 

 

אופן חישוב רווח הון ריאלי בחברה משפחתית וקיזוז הפסד מהפרשי שער חליפין
פס"ד אור שרה

בחודש שעבר, ניתן בבית המשפט העליון פסק דין בעניין אור שרה בע"מ.

רקע-
פסק הדין דן בבני משפחה המחזיקים בחברות משפחתיות. חברות אלו מכרו ניירות ערך זרים (הנקובים במט"ח) שהניבו להן הפסדי הון. חלק מההפסדים נבעו מירידת ערך בשער המטבע בו נקובים ניירות אלו.
בנוסף, החזיקו החברות בפיקדונות צמודים למטבע חוץ ומפיקדונות אלו נבעו לחברות הכנסות מריבית. מנגד, חלו ירידות בשערי המטבע  כך שנוצרו הפרשי שער שליליים.
החברות ביקשו לקזז את ההפסדים שנוצרו מהפרשי שער בגין הפיקדונות אל מול הכנסות הריבית מאותם הפיקדונות.
בפסק הדין עמדו לדיון שתי סוגיות:
1. כיצד יש לשערך את עלותו של נייר הערך הנקוב במטבע חוץ או הצמוד לו, לצורך חישוב הרווח הריאלי במכירתו על ידי חברה משפחתית. האם יש לפעול בהתאם ליחיד או לחברה?
2. האם ניתן לקזז את ההפסדים שנוצרו מהפרשי השער בגין הפיקדונות אל מול הכנסות הריבית?

דיון והחלטה-
לעניין הסוגיה הראשונה, בית המשפט העליון קבע כי לעניין חישוב ההכנסה החייבת, יש לראות את החברות המשפחתיות כחברות. על אף שלעניין חבות המס והפטורים (לדוגמא פטור ממס על עליית שער מט"ח בפיקדון) הן נישומות כיחיד בידיי הנישום המייצג. בית המשפט העליון קבע ביחס למנגנון מיסוי חברה משפחתית כי יש לפעול בשני שלבים:
בשלב הראשון יש לקבוע את ההכנסה החייבת של החברה המשפחתית. קביעת ההכנסה החייבת תעשה על פי דיני המס החלים על חברות.
בשלב השני יחולו דיני המס החלים על יחיד (שיעורי מס, זיכויים פטורים וכדומה).

באשר לסוגיה השנייה, לפי בית המשפט, סעיף 17(1)(א) לפקודה המתיר בניכוי הפרשי הצמדה ביחס להלוואה אינו עושה זאת ביחס לפיקדון. במקרה שנבעו הוצאות הפרשי שער מפיקדון אין מדובר בהוצאות מימון אלא בסיכון שנטל הנישום כשהחליט להחזיק בפיקדון. לאור זאת, קבע בית המשפט כי לא ניתן לקזז את ההוצאה שנבעה מהפרשי השער בגין הפיקדון אל מול הכנסות הריבית.

קביעת מס רכישה במיזוג של קבוצת חברות "איגוד מקרקעין"
פס"ד סקי דרופ

רקע-
חברת סקי דרופ קיבלה מניות של חברה בהתאם להוראות סעיף 104א חלק ה2 לפקודת מס הכנסה.
לחברה שמניותיה הועברו לסקי דרופ הייתה חברת בת ולה נכס מקרקעין (חברת בניין). שתי החברות (האם והבת) הן "איגוד מקרקעין" כהגדרתו בחוק.
לחברת האם שמניותיה הועברו לסקי דרופ אין נכסים נוספים מלבד החזקותיה בחברת  הבניין כמו גם לחברת הבניין.
סקי דרופ חישבה את מס הרכישה בדוחותיה לפי שווי המקרקעין בחברת הבניין בניכוי ההתחייבויות של החברות שמניותיהן הועברו אליה. כלומר, לפי שווי המניות וזאת מאחר ולחברת האם ולחברת הבניין אין התחייבויות נוספות. פקיד השומה התנגד לחישוב האמור.
התעוררו שתי סוגיות בעקבות המקרה הנ"ל:
1. האם בעקבות העובדה שאין לחברת סקי דרופ בעלות ישירה בזכויות במקרקעין, אלא בעלות בחברה אחרת אשר לה זכויות במקרקעין, חבות במס רכישה תהיה אפס?
2. במידה וסקי דרופ חייבת במס רכישה הגבוה מאפס, האם חישוב המס יבוסס על שווי מניות חברת האם או על שווי הזכויות במקרקעין?

דיון והחלטה-

לעניין לסוגיה הראשונה:
על פי סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין, "בפעולה באיגוד מקרקעין יהא הרוכש חייב במס רכישה בסכום שהייתה חייבת בו מכירת זכות במקרקעין ששוויה הוא החלק היחסי…משווי כלל הזכויות במקרקעין שבעלות האיגוד…"
ביהמ"ש קבע כי לאור לשון החוק, תכלית הסדר "איגוד מקרקעין" בכללותו (לפיו גם בעלות עקיפה בנכס מקרקעין נכללת בהגדרת איגוד מקרקעין) ובשיקולים למניעת התחמקות ממס- תהיה חבות במס רכישה במקרה דנן.
לעניין הסוגיה השנייה:
סקי דרופ הסתמכה על פסיקת ועדת הערר במחוז חיפה בעניין בריטיש וטענה כי הביטוי "0.5% משוויה" מתכוון ל-0.5% משווי המניות המועברות כחלק משינוי המבנה. על פי ועדת הערר, הוגש ערעור לבית המשפט העליון על פס"ד בריטיש ע"י רשות המסים.
בית המשפט חולק על הפסיקה בעניין בריטיש וקובע כי חישוב מס הרכישה יעשה על בסיס שווי הזכויות במקרקעין ולא שווי המניות ובשיעור של 0.5% מזכויות אלו.


מדריך דע זכויותיך וחובותיך לשנת המס 2017

רשות המיסים פרסמה לאחרונה מדריך "דע זכויותיך וחובותיך" . במדריך מפורט בין היתר מי חייב להגיש דוח על הכנסה, כיצד להגיש את הדוח, מידע על פטורים, ניכויים זיכויים ועוד.
לצפייה במדריך לחצ/י כאן.

בודק...