פס"ד ג'י. אף. איי סקיוריטיס לימיטד
בחודש שעבר, התקבל פסק דין של בית המשפט העליון בעניין חברת ג'י אף איי סקיוריטיס לימיטד (להלן: "החברה"). בפסק הדין התקבל ערעורו של מנהל מע"מ, והתהפך פס"ד שניתן ע"י בית המשפט המחוזי. במסגרת פסק הדין נקבעה הלכה וסוף פסוק כי בעסקת תיווך שאחד הצדדים לה הוא תושב ישראל, לא יינתן שיעור מע"מ אפס בגין חלק השירות שניתן לתושב החוץ שהוא צד לעסקה, למרות שאת תמורת השירות שניתנה לו שילם תושב החוץ עצמו בנפרד.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
מדובר בחברה אנגלית שהקימה סניף בישראל בשנת 2008. החברה היא חלק מקבוצת GFI שפועלת במדינות רבות בעולם בענף הברוקראז' במוצרים פיננסיים ללקוחות מוסדיים (בנקים, חברות ביטוח, קרנות השקעה וכדומה). מטה הקבוצה נמצא בניו יורק. החברה מציעה מגוון רחב של שירותים ומוצרים פיננסיים ללקוחותיה. חלק משירותים אלה מוצע גם באמצעות הסניף הישראלי.
המחלוקת נוגעת לשני מוצרים מסוימים: הראשון, עסקאות עתידיות (forward ) במט"ח. כמעט כל העסקאות מסוג זה הן בין השקל הישראלי והדולר האמריקני, וחלק קטן בין השקל והאירו. המוצר השני הוא עסקאות החלף (swap )בין סוגי ריבית )ריבית קבועה כנגד ריבית משתנה(. כל העסקאות מסוג זה נקובות בשקל הישראלי ומבוססות על שיעורי הריבית בישראל.
המחלוקת בין חברת GFI (להלן: החברה) ובין מנהל מע"מ התעוררה לגבי מיסוי העמלה הנגבית מלקוח זר כאשר מולו ניצב בעסקה לקוח ישראלי. השגתה של המערערת על שומות מס העסקאות שנערכו לה נדחתה על ידי המנהל. בעניין דנא, נכרת הסכם נפרד ושונה בתוכנו עם כל אחד ואחד מן הלקוחות הקבועים ובכל עסקה מהסוגים הנדונים נדרש כל אחד מהצדדים לשלם עמלה נפרדת בהתאם לתעריף שחל עליו. יתרה מזאת, אין כל סיבה לחשוד לפי עובדות המקרה כי מתכונת עסקים זו אומצה למראית עין בלבד או נבעה משיקולי מס גרידא והמנהל אף לא טען לקיום עסקה מלאכותית.
ביהמ"ש המחוזי קבע כי כל צד קיבל מהחברה שרות נפרד (לכל צד אינטרסים שונים ואף הפוכים) ולכן השירות לתושב החוץ הינו במע"מ אפס עפ"י סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ.
בפס"ד כאמור לעיל, ביהמ"ש העליון הפך את החלטת ביהמ"ש המחוזי וקבע כי העמלה שהתקבלה תמורת השירות לתושב החוץ לא זכאית להקלה של שיעור מע"מ אפס, כמפורט לעיל.
דיון והחלטה
בית המשפט העליון קיבל את עמדת פקיד השומה כי ההפרדה בין השירות שהעניקה החברה לכל אחד מהלקוחות שהתקשרו בסופו של דבר זה עם זה בעסקה, היא הפרדה מלאכותית שאינה עולה בקנה אחד עם המהות הכלכלית האמיתית של השירות: חיבור בין שני הלקוחות והבאתם להתקשר בעסקה זה עם זה. מדובר בשירות אחד הניתן לשני הצדדים יחדיו שנועד להגשים את רצונם המשותף לערוך הסכם האחד עם השני. בין כך ובין כך – מהותו של שירות התיווך הוא חיבור בין שני צדדים לכדי עסקה אחת, ואין מקום לראות בפעולות הנעשות למול כל אחד מהצדדים לעסקה על מנת להביאם להתקשר יחדיו בעסקה משום שירותי תיווך נפרדים. התיווך, מעצם מהותו, הוא החיבור בין שני הצדדים לעסקה. למעשה, עמדת החברה לפיה יש לראות בשירות שניתן על ידה ללקוח הזר וללקוח הישראלי כשני שירותים נפרדים, יש בה משום ניסיון גלוי לעקוף את התיקון לחוק שנועד להחיל במצבים מעין אלו את הסייג לסעיף 30(א)(5) לחוק.
לסיכום, דין הערעור להתקבל ועל עמלת התיווך המשולמת לחברה על ידי הלקוח הזר יחול מס ערך מוסף מלא.