נושא 1– פסק דין ע"מ 568/04 – משיכות פרטיות של בעל שליטה מחברה ייחשבו להכנסה
בידי בעל השליטה
משיכות פרטיות של בעל שליטה עשויות להיחשב כהכנסה בידי בעל השליטה. פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה שהתפרסם בתחילת אוגוסט 2011 דן בנושא זה.
במהלך השנים 1999-2001 היו למר מושקוביץ יוסי, בעל השליטה בחברת י. מושקוביץ בע"מ- חברה ציבורית, יתרות חובה גבוהות כלפי החברה. פקיד השומה טען כי יש לסווג יתרות אלו כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) או לחילופין כדיבידנד לפי סעיף2(4) לפקודה מאחר ומדובר בחוב שנמחל. לעומת זאת, מר מושקוביץ טען כי מדובר בחוב תלוי ועומד כלפי החברה, כלומר חוב שלא נמחל ולכן לא מדובר כלל בהכנסה. בנוסף טען כי גם אם תתקבל טענת פקיד השומה ויתרות אלו יסווגו כהכנסה, יש לנטרל את הפרשי הריבית וההצמדה על הסכומים.
במהלך שנת 2000 נקלעה החברה לקשיים כלכליים ובשנת 2003 נכנסה להליכי פירוק שבמהלכם מונה לה מפרק.
לטענת פקיד השומה, אי נקיטת פעולות גבייה ע"י החברה או ע"י המפרק מעיד כי החוב למעשה נמחל. גם קודם להקפאת ההליכים ולמינוי המפרק, לא עשתה החברה כל ניסיון במהלך השנים לדרוש ממר מושקוביץ להחזיר את חובו או להקטין את יתרת החוב בכרטיסו. כמו כן, הודה המפרק כי במהלך כל תקופת הפירוק לא הוגשה בקשה לבית המשפט לגביית סכום כסף כלשהו ממר מושקוביץ. המפרק הסביר זאת בטענה כי באמצעות חקירה שערך לא נמצאו נכסים הניתנים למימוש השייכים למר מושקוביץ. המסקנה המתבקשת מכך היא כי למרות שהמפרק לא מחל על החוב באופן פורמלי, אי הוצאה של דרישה לתשלום החוב מלמדת על מחילה בפועל של החוב או ויתור על גבייתו .
לפיכך, בית המשפט פסק כי יתרות החובה שנצברו למר מושקוביץ במהלך השנים ייחשבו כהכנסה מאחר והוכח כי הן החברה והן מר מושקוביץ התייחסו אל החוב כחוב שנמחל. נפסק כי על פקיד השומה לקבוע את שיעור המס באופן שימנע כפל מס או את הצורך בפתיחה מחדש של תיקי השומה של החברה (שכן מדובר בחברה בפירוק) ולראות בסכום האמור כדיבידנד שחולק לפי סעיף 2(4) לפקודה.
נושא 2 – מעמד אשת בעל השליטה כעובדת מול המוסד לביטוח לאומי
פסק דין בעניין ליטל חגי שפורסם לאחרונה על ידי בית הדין האזורי לעבודה עוסק במבחני קיום יחסי עובד ומעביד לעניין ביטוח לאומי כאשר המעביד נמצא בשליטה ישירה או עקיפה של העובד. העניין בפסק הדין היה סביב העובדה שהעובדת, אשתו של בעל השליטה בחברה, החלה לקבל שכר מחברתו של בעלה כ5 חודשים לפני הלידה הצפויה, מה שנראה על פניו כתשלום שכר פיקטיבי שיאפשר לה לקבל לאחר מכן דמי לידה. ואכן, המוסד לביטוח הלאומי סרב להכיר בהעסקת העובדת ולפיכך סרב לשלם דמי לידה .
העובדות במקרה זה היו כדלקמן:
ליטל חגי החלה לסייע לבעלה בניהול שוטף של מסעדה שבבעלות חברה שבשליטתו ללא דיווחה כעובדת. בשעות הפנאי הכינה קינוחים שנמכרו במסעדה ללקוחות. מאחר ונוצר ביקוש למוצריה, החלה להקדיש את זמנה להכנת הקינוחים והמסעדה החזיקה מלאי קבוע של מוצרים אלו. 5 חודשים לפני הלידה הפכה גב' חגי להיות שכירה בחברה וקיבלה משכורת חודשית בגובה 3,000 ₪. העבודה נעשתה מביתה של גב' חגי 3-4 פעמים בשבוע,החברה רכשה תנור ומקרר לצורך עבודתה.
בית הדין פסק כי לצורך הקביעה האם מתקיימים יחסי עובד מעביד יש לבחון בין היתר את המבחנים הבאים –
1. סדירות העבודה – עבודה בעלת שעות עבודה סדירות וקבועות תצביע על קיום יחסי עובד מעביד. במקרה זה, עבודתה של גב' חגי לא הייתה סדירה מכיוון שהייתה תלויה בכמות ההזמנות שקיבלה המסעדה.
2. שכר – יש לבדוק האם השכר הינו ריאלי ביחס להיקף שעות העבודה.במידה וכן, הדבר מצביע על קיום יחסי עובד מעביד. במקרה זה ניתן לראות בשכר שקיבלה גב' חגי שכר ריאלי.
3. העסקת עובד אחר/נוסף – גב' חגי נחשבה כאשת המקצוע, בעלת הידע והכישרון. לא הייתה סיבה כלכלית להעסיק עובד אחר במקומה.
4. מקום ביצוע העבודה – העובדה כי גב' חגי עבדה מביתה ועשתה שימוש גם בכלים אישיים שלה בנוסף לאלו שנקנו ע"י החברה לא שולל אפשרות של קיום יחסי עובד מעביד.
5. מחויבות הדדית – במקרה זה היה טעם כלכלי ממשי להפיכתה של גב' חגי לעובדת של החברה מכיוון שהתגברה התלות של המסעדה במבוטחת.
לאחר שקלול המבחנים כאמור קבע בית הדין האזורי לעבודה נקבע כי נתקיימו יחסי עובד מעביד ותביעת המבוטחת לקבלת דמי לידה התקבלה.
נושא 3– תיקון מספר 185 – סעיפים 85א, 3(ט) ו- 3(י) לפקודת מס הכנסה
סעיף 85א לפקודת מס הכנסה מסדיר את סוגיית מחירי העברה בעסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים. הסעיף קובע כי עסקה כזו תדווח בהתאם לתנאי שוק ותחויב במס בהתאם, ומתייחס באופן מפורש לעסקאות בינלאומיות בנכסים, זכויות, שירות וגם לצורך עניינינו לעסקת אשראי. משמעות הדבר שאם ניתנו הלוואות על ידי בעל שליטה לחברה בשליטתו והריבית ששולמה הייתה נמוכה מתנאי שוק מקובלים, החברה מחויבת בתשלום מס על ההפרש שבין תנאי השוק של הריבית לריבית ששולמה בפועל.
בהתאם לתיקון שהתקבל ביום 3 באוגוסט 2011, הלוואות שהינן בעלות אופי הוני במהותן, אשר הוענקו במישור הבינלאומי לחבר בני אדם ע"י בעל שליטה בו, ועונות על מלוא התנאים המנויים בחוק, יוחרגו מהגדרת אשראי ע"פ הסעיף וכתוצאה מכך הסעיף לא יחול עליהם. הקריטריונים הינם-
מקבל ההלוואה הוא חבר בני אדם בשליטתו של נותן ההלוואה
ההלוואה אינה צמודה למדד כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשואה כלשהי
ההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום תקופה של חמש השנים ממועד נתינתה
פירעון ההלוואה נדחה בפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת נכסים לבעלי המניות בפירוק.
כמו כן, הסעיף לא יחול על שטר הון או איגרת חוב שהנפיק חבר בני אדם אשר ניתנו עד ליום 5 במרץ 2008 ושהוגדרו כנכס קבוע ע"י פרק ב' לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985 ("חוק התיאומים")
הוראות סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה קובעות כי בעל שליטה או קרובו שקיבל הלוואה ללא ריבית או בריבית נמוכה מהשיעור שקבע לעניין זה שר האוצר, יראו את הפרש הריבית כהכנסה מדיבידנד או ריבית לפי סעיף 2(4) לפקודה בידי המקבל.
התיקון קובע כי הגדרת הלוואה לא תכלול הלוואה אשר הינה עסקה בינלאומית לפי סעיף 85 לפקודה וכמו כן שטר הון או אגרת חוב שהונפק עד ליום 5 במרץ 2008 והוגדר כנכס קבוע.כלומר, סעיף 85 יגבר על סעיף 3(ט) במקרה בו חברה תושבת ישראל תיתן הלוואה לבעל שליטה תושב חוץ.
הוראות סעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה קובעות כי אדם או חבר בני אדם אשר נתן הלוואה שנרשמה בספריו והינה ללא ריבית או בריבית נמוכה מן השיעור שקבע לעניין זה שר האוצר, יראו את הפרש הריבית כהכנסה מדיבידנד או ריבית לפי סעיף 2(4) לפקודה בידי נותן ההלוואה.
התיקון קובע כי הסעיף יחול רק במקרה של מתן הלוואה בין צדדים אשר מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים כמוגדר בחוק. יחסים מיוחדים לעניין זה הינם יחסים שבין אדם לקרובו או שליטה בחבר בני אדם בשיעור 5% ומעלה.
נושא 4 – היערכות להטלת מס עיזבון בישראל
נכון למועד פרסום זה, לא ידוע האם ועדת טרכטנברג תמליץ על הטלת מס עיזבון ומתנות בישראל, בעקבות המחאה החברתית. פרסום דוח ועדת טרכטנברג עשוי להיחשב כמועד הקובע לעניין חבות במס לגבי העברת מתנות. הערכות אפשרית, הינה העברה פטורה ממס של נכסים במתנה לקרובי המעביר בהתאם לחוק כיום.
ברצוננו להדגיש, כי יש לדווח לרשויות המס על העברת נכס במתנה תוך 30 יום ממועד נתינת המתנה (לגבי מקרקעין 40 יום).
ייתכן והוראות החוק יכללו תחולה רטרואקטיבית ולפיכך מתנות כאמור יחויבו במס. משרדינו נערך לטיפול בנושא ויעדכן בהתאם להתפתחות הנושא.
מטרת ידיעון זה להביא לידיעתכם מידע פיסקאלי מעודכן. אין להסתמך על האמור לעיל, מבלי להיוועץ בשותף המטפל.
בכבוד רב,
ורדי, ברוקנר, אינגבר, רוזנצוויג
רואי חשבון